הבדלים בין גרסאות בדף "חובת אישה בהבאת ביכורים"
(←נשים חייבות מדאורייתא: עריכה) |
(←סיכום הדעות: הוספת מקור) |
||
שורה 35: | שורה 35: | ||
רע"א, הטורי אבן, הגרי"ח זוננפלד, שו"ת חדוות יעקב ומעיין החכמה, סוברים שזו מצווה מדאורייתא גם לנשים, ואילו דעת המנחת חינוך שביכורים אצל נשים זה גזירת חכמים. | רע"א, הטורי אבן, הגרי"ח זוננפלד, שו"ת חדוות יעקב ומעיין החכמה, סוברים שזו מצווה מדאורייתא גם לנשים, ואילו דעת המנחת חינוך שביכורים אצל נשים זה גזירת חכמים. | ||
ומשמע מלשון הרמב"ם כדעה שזו מצווה מדאורייתא לנשים, אלא שזו לא מצוות עשה שהזמן גרמא, ומהחינוך משמע שזו מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן הנשים פטורות מדאורייתא וחייבות מדרבנן. | ומשמע מלשון הרמב"ם (הלכות ביכורים ד ה) כדעה שזו מצווה מדאורייתא לנשים, אלא שזו לא מצוות עשה שהזמן גרמא, ומהחינוך משמע שזו מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן הנשים פטורות מדאורייתא וחייבות מדרבנן. |
גרסה מ־20:31, 2 באוקטובר 2021
משנה: | ביכורים א ה |
בבלי: | קידושין לד ב |
רמב"ם: | ביכורים ג ב |
ישנה סתירה האם האישה חייבת בהבאת ביכורים. התשובות נחלקות לשני קטגוריות, אלו הסוברים שהחיוב הוא מדרבנן ואלו הסבורים שהחיוב הוא מדאורייתא.
הסתירה בחיוב אישה בהבאת ביכורים
במשנה (ביכורים א ה) נפסק שנשים חייבות בהבאת ביכורים, אך הן לא קוראות.
דבר זה לכאורה סותר את הכתוב בתלמוד הבבלי (קידושין לב ב) שמצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות, וגם מצוות ביכורים היא מצוות עשה שהזמן גרמא שהרי למצוות הבאת ביכורים יש זמן עיקרי שאפשר להביא ביכורים - מחג השבועות ועד חנוכה כפי שנפסק במשנה (ביכורים א ו).
תשובות
התשובות לקושיה זאת מתחלקות באופן כללי לשני קטגוריות. האחת אלו שסוברים שהמצווה היא מהתורה אלא שבגלל משהו מסוים הנשים חייבות כגון שזו אינה מצוה שהזמן גרמא, והשנייה זה אלו שסוברים שחכמים גזרו גם על האישה שתתחייב בהבאת ביכורים אך מהתורה הנשים פטורות.
נשים חייבות מדרבנן
החינוך (ספר החינוך צא) כתב שהזכרים חייבים בביכורים. ובעל המנחת חינוך (מנחת חינוך צא) מסביר שדעת החינוך לפטור את הנשים כיוון שביכורים זו מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות.
נשים חייבות מדאורייתא
- נשים פטורות רק במצוות עשה שהזמן גרמא שבין אדם למקום כמו תפילין ולימוד תורה. לעומת זאת מצוות שהם בין אדם לחבירו נשים חייבות גם אם זה מצווה שהזמן גרמא. ומצוות ביכורים זה מצווה שבין אדם לחבירו כיוון שנותנים את הביכורים לכהן (שו"ת חדוות יעקב קמה לז).
- אפשר ליישב על פי מה שכתב התוס' (חולין קג ב) שהפסוק מקיש בין החיוב של הבאת ביכורים לציווי לא תבשל גדי בחלב אימו. מכאן למדו חכמים שכמו שנשים מחויבות באיסור בשר וחלב כך חייבות בהבאת ביכורים (מעיין החכמה עמוד קלז)
ביכורים לא מצוות עשה שהזמן גרמא
- מצוות ביכורים מורכבת משתי חלקים; הפרשה והבאה, ומכיוון שלהפרשה שהיא תחילת המצווה אין זמן קבוע, מצוות ביכורים לא נחשבת למצוות עשה שהזמן גרמא. תשובה זו מסתייעת מלשון הרמב"ם (ספר המצוות קכה) שכותב שיש מצווה להוציא (להפריש) ולהביא למקדש (הבאה), מכאן שיש גם הפרשה וגם הבאה (הגרי"ח זוננפלד באר רועי רפז)
- מצוות עשה שהזמן גרמא זו מצווה שתלויה אך ורק בזמן ואפשר לקיימה רק בזמן מסוים והזמן הוא הגורם היחיד לקיום המצווה. לעומת זאת מצווה שמקיימים אותה בזמן מסוים בגלל גורם אחר לא נחשבת כמצוות עשה שהזמן גרמא. וכך גם מצוות ביכורים - מקיימים אותה בין עצרת לחנוכה לא בגלל שזהו הזמן שלה אלא כי אז זה הזמן שאדם שמח בהבאת הביכורים (חידושי רע"א פא ו. טורי אבן מגילה כ ב).
לאור זאת אפשר להבין דברי הרמב"ן (קידושין לג ב) שמצוות ביכורים אינה מצוות עשה שהזמן גרמא.
סיכום הדעות
אם כן נראה שיש מחלוקת האחרונים בדין המשנה שנשים מביאות ביכורים. רע"א, הטורי אבן, הגרי"ח זוננפלד, שו"ת חדוות יעקב ומעיין החכמה, סוברים שזו מצווה מדאורייתא גם לנשים, ואילו דעת המנחת חינוך שביכורים אצל נשים זה גזירת חכמים.
ומשמע מלשון הרמב"ם (הלכות ביכורים ד ה) כדעה שזו מצווה מדאורייתא לנשים, אלא שזו לא מצוות עשה שהזמן גרמא, ומהחינוך משמע שזו מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן הנשים פטורות מדאורייתא וחייבות מדרבנן.