הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אוקמי ואברויי בשביעית"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
קריאה זו בדין אוקמי מתייחסת למלאכות האוקמי כאסורות כאשר יש גורם מתיר של הפסדת העצים. מקובל לשייך הבנה זו להבנה שתוקף היתר האוקמי הוא רק במלאכות שנאסרו מדרבנן (כי חכמים לא גזרו במקום הפסד<ref> למשל בסוגיה ב'''בבלי''' (מועד קטן ג' א') לפיה במקום הפסד התירו רבנן לעבוד בחול המועד.</ref>) אך לא במלאכות מדאורייתא.  
קריאה זו בדין אוקמי מתייחסת למלאכות האוקמי כאסורות כאשר יש גורם מתיר של הפסדת העצים. מקובל לשייך הבנה זו להבנה שתוקף היתר האוקמי הוא רק במלאכות שנאסרו מדרבנן (כי חכמים לא גזרו במקום הפסד<ref> למשל בסוגיה ב'''בבלי''' (מועד קטן ג' א') לפיה במקום הפסד התירו רבנן לעבוד בחול המועד.</ref>) אך לא במלאכות מדאורייתא.  
בסיעה זו אפשר למנות את ה'''מיוחס לרש"י'''<ref>[ טקסט הקישור], מקובל לראות את פירוש רש"י הנדפס על מסכת מועד קטן כפירוש שנכתב על ידי אדם אחר, הסוגיה שלנו היא אחת ההוכחות לכך שאין מדובר בדעת רשי.</ref> (מועד קטן, ו' ב') שמסביר שהתירו להשקות שדה בית השלחין משום שהוא זקוק למים ויהיה הפסד גדול אם לא יושקה, אבל לא התירו להשקות שדה בעל שאם לא יושקה לא ייגרם הפסד גדול. אפשר לראות זאת גם בפירושו (מועד קטן, ג' א') לקשקושים השונים - יש קשקוש לסתימת סדקים שהותר כי היעדר שלו יגרור פסידא וקשקוש להרווחת האילן שנאסר משום שהוא משפר את המצב ולא מונע הפסד.
בסיעה זו אפשר למנות את ה'''מיוחס לרש"י'''<ref>[ טקסט הקישור], מקובל לראות את פירוש רש"י הנדפס על מסכת מועד קטן כפירוש שנכתב על ידי אדם אחר, הסוגיה שלנו היא אחת ההוכחות לכך שאין מדובר בדעת רשי.</ref> (מועד קטן, ו' ב') שמסביר שהתירו להשקות שדה בית השלחין משום שהוא זקוק למים ויהיה הפסד גדול אם לא יושקה, אבל לא התירו להשקות שדה בעל שאם לא יושקה לא ייגרם הפסד גדול. אפשר לראות זאת גם בפירושו (מועד קטן, ג' א') לקשקושים השונים - יש קשקוש לסתימת סדקים שהותר כי היעדר שלו יגרור פסידא וקשקוש להרווחת האילן שנאסר משום שהוא משפר את המצב ולא מונע הפסד.
הרמב"ם מתאר (שמיטה ויובל, א' ח'-י') שהתירו כל המלאכות הללו מפני החשש שמא יפסדו האילנות,
   
   
===אוקמי משום הגדרת המלאכה===
===אוקמי משום הגדרת המלאכה===
בסיעה זו אפשר למנות את '''רש"י''' (עבודה זרה, נ' ב') שמסביר שמלאכת קיום האילן לא נחשבת מלאכה משום שהיא רק השארת האילן במצבו הנוכחי, וכך גם '''רש"י''' מכתב יד (מועד קטן, ג' א') שמסביר  . וכך ה'''ריטב"א''' (מועד קטן, ג' א') שמסביר שההיתר לסתום נקעים הוא משום שזו רק הגנה על העץ מאור השמש ואין בכך כלל שם "עבודה" ואילו הקשקוש הנאסר הוא קשקוש שפועל בצמח ומשביח אותו וממילא הוא מלאכה האסורה בשביעית.  
בסיעה זו אפשר למנות את '''רש"י''' (עבודה זרה, נ' ב') שמסביר שמלאכת קיום האילן לא נחשבת מלאכה משום שהיא רק השארת האילן במצבו הנוכחי, וכך גם '''רש"י''' מכתב יד (מועד קטן, ג' א') שמסביר  . וכך ה'''ריטב"א''' (מועד קטן, ג' א') שמסביר שההיתר לסתום נקעים הוא משום שזו רק הגנה על העץ מאור השמש ואין בכך כלל שם "עבודה" ואילו הקשקוש הנאסר הוא קשקוש שפועל בצמח ומשביח אותו וממילא הוא מלאכה האסורה בשביעית. בהסתכלות על האחרונים אפשר להוסיף לסיעה זו גם את ה'''קרן אורה''' (מועד קטן, ג' א')
 
 
 
== כותרת ראשונה ==
תמצית המשנה והגמרא


== כותרת שניה ==
== כותרת שניה ==
135

עריכות

תפריט ניווט