מקום הדלקת נר חנוכה

		הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

מקורות
בבלי:	שבת כ"א ע"ב
רמב"ם:	הל' מגילה וחנוכה פ"ד ה"ז-ה"ח
שולחן ערוך:	או"ח תרע"א ה'-ז'

המקום בו צריך להניח נר חנוכה לכתחילה ובדיעבד.

סוגיות הגמרא

המקורות בגמרא

הברייתא (שבת כא ב) מביאה שלוש אפשרויות למקום הדלקת נר חנוכה - לכתחילה צריך להניחה על פתח ביתו מבחוץ.
אם היה דר בעלייה, כלומר שביתו לא פתוח לא חצר, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים.
אם אינו יכול להניח את הנר באופן שנראה כלפי חוץ מפני הסכנה, מניחה על שולחנו בתוך הבית.

בהמשך (כב א) מביאה הגמרא דברי רבה שנר חנוכה מצוה להניחו בטפח הסמוך לפתח.

סוגיה דגמל וחנווני

המשנה (בבא קמא ו ו) מציירת מקרה שבו גמל טעון פשתן עובר ברשות הרבים, ומבלי לשים לב נכנס פשתנו לתוך אחת החנויות הסמוכות לרשות הרבים, ונתפס הפשתן בנר שדלק בתוך החנות, הדין הוא שבעל הגמל חייב על הנזקים, אך אם הניח החנווני נרו מבחוץ, החנווני חייב, שלא היה לו להניחו מבחוץ. ומסייג ר' יהודה ואומר שאם היה הנר נר חנוכה, החנווני פטור, לפי שנר חנוכה מותר היה לו להניח מבחוץ.
אומרת על זה רבינא משמיה דרבא בגמרא (בבא קמא סב ב) שמדברי ר' יהודה ניתן ללמוד שנר חנוכה מצוה להניחו למטה מעשרה טפחים, שהרי אם לא כן, לא היה לנו לפטור את החנווני, לפי שאפשר לטעון כנגדו שגם בנר חנוכה היה לו להניח למעלה ממקום שעלול לעבור גמל ורוכבו.
אך הגמרא מיד דוחה ואומרת שאין להוכיח כן, כי אפשר לומר שמצוה להניחה אף למעלה מעשרה, ואעפ"כ החנווני פטור, שכיון שעסוק הוא במצוה, לא הטריחוהו רבנן כל כך להקפיד להניחה דווקא גבוה.

עוד אומרת הגמרא שם שנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, כדין סוכה ומבוי שפסולים למעלה מעשרים אמה.

שיטות הראשונים

שיטת רש"י

רש"י (כא ב ד"ה מבחוץ) מסביר שמה שאמרה הגמרא שצריך להניחו על פתח ביתו מבחוץ, אין הכוונה לרשות הרבים, אלא בחצרו, והטעם שצריך להניחו מבחוץ סמוך לרשות הרבים ולא בתוך הבית הוא משום פרסומי ניסא.
משמע מדברי רש"י שאין להניח את הנר ברשות הרבים אלא בחצר עצמה.

בהמשך על דברי רבה שאמר שצריך להניחה בטפח הסמוך לפתח, כותב רש"י (כב א ד"ה מצוה להניחה) שכשמניחו בחצר או ברשות הרבים, יש להניחו בטפח הסמוך לפתח, לפי שאם מרחיקו מן הפתח יותר, אינו ניכר שהוא הניחו שם.
מדבריו אלה משמע שאפשר להניח את הנר ברשות הרבים, אלא שצריך שלא יהיה רחוק מפתח החצר טפח, שאם לא כן, לא יהיה ניכר שהוא שייך לבעל הבית.

השיטות השונות בדעת רש"י

הרשב"א הבין בדעת רש"י שאין להניח את הנר ברשות הרבים כלל אלא רק בתוך החצר (ולא התייחס לדברי רש"י בדף כב. שמשמע שמותר ברה"ר).
והקשה על זה מהגמרא דגמל וחנווני שם מפורש שהמניח נר ברשות הרבים פטור מפני שמניח ברשות, כלומר שמותר להניח ברשות הרבים.

והריטב"א (ד"ה מצוה) פירש בדעת רש"י שאין כוונתו לאסור ברשות הרבים, שהרי מוכח ממתני' דגמל שהיה מנהגם להדליק ברשות הרבים, וגם רש"י פירש כן לקמן (כב.) אלא כוונתו שאין חייב להניח ברשות הרבים ממש, אלא יכול להניח בחצרו סמוך לרשות הרבים, באופן שיכירו ויראו בני רשות הרבים ויהיה בכך פרסום הנס. והוסיף שכן כתב רש"י בבבא קמא (כב א ד"ה בנר) שמצוה להניחה ברשות הרבים.

שיטת רוב הראשונים

תוספות (כ"א: ד"ה מבחוץ) סובר שמדובר על בית שאין לו חצר, ולכן כשהגמרא אומרת "על פתח ביתו מבחוץ" - הכוונה לרשות הרבים, וצריך להדליק ברשות הרבים.

פסיקת הלכה

פסקה זו לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיסוגיה והשלימו אותה. החיסרון מורגש בכך ששו"ע פסק כתוס'.

ראו גם

• מקום הדלקת נר שבת
• זמן הדלקת נרות חנוכה

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

• התוכן בקישור, באתר (שם האתר)