תל המתלקט

מקורות
בבלי:	שבת ק א
רמב"ם:	שבת יד טז, יז ד
שולחן ערוך:	אורח חיים שסג לו

האם ובאיזה מצבים תל יכול להיחשב כרשות היחיד או כמחיצה לטלטל בתוכו בשבת.

סוגית הגמרא

הגמרא (שבת ק א) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה וזרק ונח על גביו חייב. כלומר הוא מהווה רשות היחיד בפני עצמו, ולכן אם זרק מרשות הרבים על גבי התל, שהוא רשות היחיד, חייב.
ומביאה סיוע לדברי רב אלו מברייתא המובאת גם בתוספתא (שבת י ג) שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה.

היכן נחשב רשות היחיד

מדברי רש"י (ד"ה תל המתלקט) מבואר שצריך שהתל יהיה בשיפוע כך שבתוך ארבע אמות יגיע לגובה של עשרה טפחים, ואז רואים כאילו הוא זקוף כולו, ואז הוא נחשב רשות היחיד במקום גובהו.
המהרש"ל למד בדעת רש"י שצריך שבראש התל יהיה ד' על ד' כדי להיחשב רשות היחיד, מלבד הד' אמות של השיפוע. אבל פשט דברי רש"י משמע שאין צריך שיהיה בגובה ארבע אמות.

הרמב"ם (שבת יד טז]] ציטט להלכה את דברי רב יהודה בשם רב, וקצת משמע מדבריו שהתל הוי רשות היחיד בכולו, כלומר גם איפה שמתחיל לעלות ולא הגיע לגובה י' טפחים. וכן למד המהרש"ל בדעתו.

אופן חישוב התל

בשו"ת מהרלב"ח (יט) הביא שלוש אפשרויות לחישוב הד' אמות של התל.

האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע

הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי כפי שציינה לגבי תל, אך בתוספתא (שבת י ג) מובא השיעור שהזכיר רב לגבי תל, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות.

הרמב"ם (שבת יז ד) שכתב הלכה זו, לא ציין שצריך שהמדרון יהיה עשר בתוך ארבע. ובאמת הראבד" שם השיג עליו וכתב שהוא דווקא במדרון שמתלקט עשרה מתוך ארבע, שאז הוא נחשב כמחיצה, ושכן מפורש בתוספתא.