103
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "בריה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
(וצריך עיון כיצד ה'''ר"ש''' מסביר את המציאות של עכבר שנפל לתערובת ולא מצאוהו). | (וצריך עיון כיצד ה'''ר"ש''' מסביר את המציאות של עכבר שנפל לתערובת ולא מצאוהו). | ||
===סוג התערובת=== | |||
בדין [[דבר שיש לו מתירין]] נאמר שאינו בטל רק כשמתערב במינו, אך כשמתערב באינו מינו בטל בשישים כרגיל. ונחלקו לגבי בריה ו[[חתיכה הראויה להתכבד]], שה'''או"ה''' (כה, יז) סובר שקל וחומר שגם הם בטילים באינו מינם. לעומתו, ה'''רמ"א''' בד"מ (קא, ב) ועל השו"ע (קא, ו) פסק שאינם בטילים בין במינן ובין בשאינו מינם (ועיין בדין [[דבר שיש לו מתירין]] בטעם שאינו בטל ובטעמים לחילוק בין מינו לשאינו מינו ותראה שלא שייכים כאן ולכן לא שייך כאן הק"ו של האו"ה, '''ערוה"ש''' כג), והביא ראיה מ'''תשובות הרשב"א''' (א, קא) שאמר שבריה אינה בטילה בירקות, וכן מ'''שערי דורא''', והסכימו לדבריו רוב הפוסקים ('''ט"ז''' יב, '''ש"ך''' יח, '''פר"ח''' כא, '''ערוה"ש''' כג ועוד), וה'''כרתי ופלתי'''(ו) קיים את דבריו של האו"ה בחתיכה הראויה להתכבד. | |||
==הגדרת בריה== | ==הגדרת בריה== | ||
===שלם=== | ===שלם=== | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
ובגדר שלם, כתב ה'''ר"ן''', שאם נחתך ממנה איבר אחד, אפילו איבר שאין הנשמה תלויה בו, כגון רגל נמלה, לא הוי בריה. וזה משום שבכה"ג לענין מלקות הסתפקה ה'''גמ'''' בנזיר (נא, ב), ונשארה בספק, והיות וחומרת בריה יסודה מדרבנן, יש להקל. וכ"כ ה'''ש"ך''' (ו). | ובגדר שלם, כתב ה'''ר"ן''', שאם נחתך ממנה איבר אחד, אפילו איבר שאין הנשמה תלויה בו, כגון רגל נמלה, לא הוי בריה. וזה משום שבכה"ג לענין מלקות הסתפקה ה'''גמ'''' בנזיר (נא, ב), ונשארה בספק, והיות וחומרת בריה יסודה מדרבנן, יש להקל. וכ"כ ה'''ש"ך''' (ו). | ||
ואם נפל ממנו קצת ע"י הבישול כמו שרגילות הוא אז להתפרפר (להפחית), יש שכתבו שהוא חשיב עדיין בריה ('''פמ"ג''', שפד, ו). ויש שכתב שגם בחסרון כזה לא הוי בריה ('''בינת אדם''' אות עב). | ואם נפל ממנו קצת ע"י הבישול כמו שרגילות הוא אז 'להתפרפר' (להפחית), יש שכתבו שהוא חשיב עדיין בריה ('''פמ"ג''', שפד, ו). ויש שכתב שגם בחסרון כזה לא הוי בריה ('''בינת אדם''' אות עב). | ||
ואם נתרסקה צורתו, כגון ע"י בישול וכדומה, אפילו הוא שלם, מ"מ כיוון שנפסד צורתו לא הוי בריה ('''פמ"ג''', שפ"ד, ו). | ואם נתרסקה צורתו, כגון ע"י בישול וכדומה, אפילו הוא שלם, מ"מ כיוון שנפסד צורתו לא הוי בריה ('''פמ"ג''', שפ"ד, ו). | ||