הבדלים בין גרסאות בדף "כורך"
| שורה 7: | שורה 7: | ||
מסיימת הגמרא שכיון שלא הוכרעה הלכה אם כהלל או כרבנן, יש לאכול בתחילה מצה לבד בברכה, ולאחר מכן מרור לבדו בברכה, ולאחר מכן מצה ומרור יחד בלא ברכה. | מסיימת הגמרא שכיון שלא הוכרעה הלכה אם כהלל או כרבנן, יש לאכול בתחילה מצה לבד בברכה, ולאחר מכן מרור לבדו בברכה, ולאחר מכן מצה ומרור יחד בלא ברכה. | ||
<BR/>ומבארים הראשונים שאם היה כורך שניהם יחד תחילה, היה טעם המרור מבטל את המצה, לפי ש[[המרור היום הוא מדרבנן]] ואילו המצה מדאורייתא. ואם היה אוכל מצה בתחילה ואחר כך כורך, היתה המצה מבטלת את המרור, שהרי כעת המצה רשות והמרור מדרבנן. אמנם אם היתה הלכה כהלל, כן היה ראוי לעשות לפי שלשיטתו גם הכריכה היא חובה, ואין המצה שבה מבטלת את המרור. | |||
[[קטגוריה:ליל הסדר]] | [[קטגוריה:ליל הסדר]] | ||
גרסה מ־07:56, 9 באפריל 2017
| בבלי: | פסחים קטו א |
| רמב"ם: | חמץ ומצה ח ח |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תעה א |
חובת אכילת מצה ומרור כרוכים זה בזה בליל הסדר, זכר למקדש כהלל שהיה כורכן ואוכלן בבת אחת.
סוגית הגמרא
הגמרא (פסחים קטו א) מביאה ברייתא המספרת שהלל הזקן היה כורך קרבן פסח יחד עם מצה ומרור ואוכלן בבת אחת, ולמד זאת מן הפסוק: "על מצות ומרורים יאכלוהו".
ומובא עוד בגמרא דברי ר' יוחנן שחבריו של הלל חלוקים עליו וסוברים שאף אם אכל את קרבן הפסח, המצה והמרור כל אחד פני עצמו יוצא ידי חובה, וגם הם לומדים זאת מאותו פסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו", אפילו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו.
מסיימת הגמרא שכיון שלא הוכרעה הלכה אם כהלל או כרבנן, יש לאכול בתחילה מצה לבד בברכה, ולאחר מכן מרור לבדו בברכה, ולאחר מכן מצה ומרור יחד בלא ברכה.
ומבארים הראשונים שאם היה כורך שניהם יחד תחילה, היה טעם המרור מבטל את המצה, לפי שהמרור היום הוא מדרבנן ואילו המצה מדאורייתא. ואם היה אוכל מצה בתחילה ואחר כך כורך, היתה המצה מבטלת את המרור, שהרי כעת המצה רשות והמרור מדרבנן. אמנם אם היתה הלכה כהלל, כן היה ראוי לעשות לפי שלשיטתו גם הכריכה היא חובה, ואין המצה שבה מבטלת את המרור.