הבדלים בין גרסאות בדף "מנהגי ימי ספירת העומר"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{מקורות||||אורח חיים רעח}} מנהגי האבלות ושאר המנהגים שנהגו ישראל בימי ספירת העומר, כזכרון...")
 
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות||||אורח חיים רעח}}
{{מקורות|||||אורח חיים רעח}}
מנהגי האבלות ושאר המנהגים שנהגו ישראל בימי ספירת העומר, כזכרון למיתת תלמידי ר' עקיבא.
מנהגי האבלות ושאר המנהגים שנהגו ישראל בימי ספירת העומר, כזכרון למיתת תלמידי ר' עקיבא.



גרסה מ־23:50, 23 באפריל 2017

מקורות
שולחן ערוך:אורח חיים רעח

מנהגי האבלות ושאר המנהגים שנהגו ישראל בימי ספירת העומר, כזכרון למיתת תלמידי ר' עקיבא.

מקור ושורש המנהג

מובא בתשובות הגאונים (שערי תשובה רעח) שהמנהג שאין מקדשין אישה ואין כונסין בין פסח לעצרת, אין בזה איסור אלא זהו מנהג משום אבלות על י"ב אלף תלמידי ר' עקיבא שמתו בין פסח לעצרת, על שלא נהגו כבוד זה בזה. ומובא שם שמאותה שעה ואילך נהגו הראשונים בימים אלו שלא לכנוס אישה.

קידושין

בתשובת הגאונים (שערי תשובה רעח) מובא שמי שרצה לקדש בין פסח לעצרת, מקדש, לפי שאין שמחה אלא בחופה.

כנס או קידש אישה מדעתו

בתשובת הגאונים (שערי תשובה רעח) כתוב שמי שקפץ וכנס אישה, אין קונסים אותו לא בעונש ולא במלקות, אלא שאם בא לשאול מלכתחילה אין מורין לו לכנוס.