הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע על המטה וברכת המפיל"
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בסוף המסכת אומרת ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) שהנכנס לישון על מיטתו אומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. וכן אומר ברכת המפיל. | בסוף המסכת אומרת ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) שהנכנס לישון על מיטתו אומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. וכן אומר ברכת המפיל. | ||
=== טעם התקנה === | |||
ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) מובא שטעם אמירת קריאת שמע בערב, היא כדי להבריח את המזיקין, וכן מבואר בבבלי כנ"ל, שהאומר קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין ממנו. <BR/> | |||
כתב ה'''מאירי''' (ברכות ד ב ד"ה אע"פ) שהמזיקין הכוונה לדעות כוזבות, שהזקיקו חכמים בעתות הפנאי לייחד את ה', כדי שלא יטעה באמונת השניות, וכשיקרא קריאת שמע בכוונה הראויה, יהיה בטוח מהם. | |||
ב'''רבנו יהונתן''' על הרי"ף (ג א) כתב שהמצווה לקרותה על מיטתו היא כדי שילך לישון מתוך דברי תורה, ולכן תלמיד חכם אינו צריך כיון שהוא עסוק בכל עת בתורה. | |||
=== תלמיד חכם === | === תלמיד חכם === | ||
רב נחמן אומר שם (ברכות ד ב) שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'. | רב נחמן אומר שם (ברכות ד ב) שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'. | ||
| שורה 21: | שורה 26: | ||
== אם צריך לקרוא רק פרשת 'שמע' או גם פרשת 'והיה אם שמע' ופרשת ציצית == | == אם צריך לקרוא רק פרשת 'שמע' או גם פרשת 'והיה אם שמע' ופרשת ציצית == | ||
ה'''רי"ף''' (ג א) כתב שצריך לקרוא פרשה ראשונה בלבד, שכן מבואר בפרק תשיעי. וכן כתב ה'''רמב"ם''' (תפילה ז ב), וכן הוא ב'''תוספות''' (ברכות א א ד"ה מאימתי) וב'''הגהות אשרי''' (ברכות א א) וב'''פסקי רי"ד''' (ברכות ד ב ד"ה אמר ר' יהושע בן לוי) וכן מתבאר להדיא מתוך דברי '''רש"י''' (ברכות ב א ד"ה עד סוף) וב'''מחזור ויטרי''' (קא ד"ה תיקנו לומר). | |||
<BR/>אמנם ה'''רא"ש''' (ברכות ט כג) הביא בשם '''רבנו חננאל''' שיש לקרוא גם פרשת שמע וגם פרשת והיה אם שמע לפי שיש בה 'בשכבך ובקומך', וכן כתב הטור בשמו (אורח חיים רלט). והסביר ה'''רא"ש''' שם וכן כתב ה'''בית יוסף''' שם שר"ח גורס בברייתא שהנכנס לישן קורא שמע ו'והיה אם שמע', ולא 'עד והיה אם שמע'. והעיד הטור שכן היה נוהג גם אביו הרא"ש. <ref>ומה שבפרק ראשון כתב הרא"ש (ו) שיש לקרוא רק פרשה ראשונה, יש לומר שרק ציטט לשון הרי"ף, אך עיקר דעתו כמ"ש בפרק תשיעי כדעת ר"ח שיש לקרוא שתי הפרשיות.</ref> | |||
ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו. | ב'''דברי חמודות''' על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה [[תחילת זמן קריאת שמע של ערבית#שיטות הראשונים ביישוב המנהג לקרוא קריאת שמע קודם צאת הכוכבים|שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום]], ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו. | ||
| שורה 30: | שורה 36: | ||
לכאורה מלשון הגמרא משמע שיש לקרוא קריאת שמע כשהוא על המיטה ממש, והיינו שוכב. אך ה'''מאירי''' כתב שאין הכוונה על המיטה ממש, אלא הכוונה סמוך למטתו (כמו בפסוק "ועליו מטה מנשה"), והדגיש שאין לקוראה כאותם הדיוטות שקוראים אותה על המיטה בגילוי הראש, אלא באימה וביראה. | לכאורה מלשון הגמרא משמע שיש לקרוא קריאת שמע כשהוא על המיטה ממש, והיינו שוכב. אך ה'''מאירי''' כתב שאין הכוונה על המיטה ממש, אלא הכוונה סמוך למטתו (כמו בפסוק "ועליו מטה מנשה"), והדגיש שאין לקוראה כאותם הדיוטות שקוראים אותה על המיטה בגילוי הראש, אלא באימה וביראה. | ||
כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלט ד"ה וכשירצה) שמדברי רבנו יונה שכתב שאין לקרוא קריאת שמע שהוא מוטה על צדו אם לא שיש טירחה בדבר, צריך לומר ש'על המיטה' הכוונה סמוך למיטה. אמנם לדעת רש"י והרמב"ם שהתירו לכתחילה לקרוא קריאת שמע מוטה על צידו, פירוש 'על מטתו' כפשוטו, שוכב ממש. | כתב ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רלט ד"ה וכשירצה) שמדברי רבנו יונה שכתב שאין לקרוא קריאת שמע שהוא מוטה על צדו אם לא שיש טירחה בדבר, צריך לומר ש'על המיטה' הכוונה סמוך למיטה. אמנם לדעת רש"י והרמב"ם שהתירו לכתחילה לקרוא קריאת שמע מוטה על צידו, פירוש 'על מטתו' כפשוטו, שוכב ממש. | ||
== ברכה על קריאת שמע שעל המיטה == | |||
כתבו ה'''תוספות''' (ברכות ב א ד"ה מאימתי) שכיון שקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר, אין לברך על קריאת שמע שעל המיטה. וכן העתיק ה'''הגהות אשרי''' (ברכות א א). | |||
== ברכת המפיל == | == ברכת המפיל == | ||
=== נוסח הברכה === | === נוסח הברכה === | ||
=== אם צריך להקדים הברכה לקריאת שמע או לאחרה === | === אם צריך להקדים הברכה לקריאת שמע או לאחרה === | ||
מלשון ה'''גמרא''' (ברכות ס ב) משמע שקודם קוראים פרשת שמע, ורק לאחר כן מברכים המפיל. | |||
<BR/>אך כתב ה'''תוספות רא"ש''' (ברכות ס ב ד"ה ואומר) שיש אומרים שצריך קודם לברך המפיל, ורק אחר כך לקרוא קריאת שמע, ומביאים לזה ראיה מן הירושלמי שר' שמואל בר נחמני היה קורא את שמע וחוזר וקורא עד שנרדם. ואף ריב"ל שם שחולק וסובר שיש לקרוא פסוקי שמירה אחר קריאת שמע, אפשר שגם הוא סובר שהברכה קודמת. וסיים התוספות רא"ש שם, שעל כל פנים הגמרא בבלי לא נקטה סדר זה. | |||
== פסוקי שמירה == | == פסוקי שמירה == | ||
ב'''סמ"ג''' (עשין יח) מובא שיש לקרוא מלבד ויהי נועם, יושב בסתר ומזמור מה רבו צרי גם מזמור "ארוממך ה' כי דיליתני" וגם הוא שיר של פגעים <ref>אמנם לפנינו בגמרא (שבועות טו:) איתא שהיו אומרים ארוממך ה' '''ו'''שיר של פגעים, משמע שארוממך אינו שיר של פגעים. אמנם אפשר שדעת הסמ"ג שעל כל פנים ריב"ל היה אומר גם זה, דאיתא שם שהיה אומר להנהו קראי וגני, משמע כל הני קראי שנזכרו לעיל.</ref>. וכן הביא ה'''פרישה''' (ג) בשמו. | ב'''סמ"ג''' (עשין יח) מובא שיש לקרוא מלבד ויהי נועם, יושב בסתר ומזמור מה רבו צרי גם מזמור "ארוממך ה' כי דיליתני" וגם הוא שיר של פגעים <ref>אמנם לפנינו בגמרא (שבועות טו:) איתא שהיו אומרים ארוממך ה' '''ו'''שיר של פגעים, משמע שארוממך אינו שיר של פגעים. אמנם אפשר שדעת הסמ"ג שעל כל פנים ריב"ל היה אומר גם זה, דאיתא שם שהיה אומר להנהו קראי וגני, משמע כל הני קראי שנזכרו לעיל.</ref>. וכן הביא ה'''פרישה''' (ג) בשמו. | ||
== אם צריך להשלים את הפסוק 'כי אתה ה' מחסי' == | === אם צריך להשלים את הפסוק 'כי אתה ה' מחסי' === | ||
== האיסור לדבר או לאכול ולשתות אחר קריאת שמע == | == האיסור לדבר או לאכול ולשתות אחר קריאת שמע == | ||
מובא ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) שר' שמואל בר נחמני אחר שהיה גומר לקרות קריאת שמע, היה חוזר וקורא אותה עד ששקע בשינה, שנאמר 'אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה'. ומבואר שם בירושלמי שדעה זו חולקת על ריב"ל שאמר שצריך לקרוא פסוקים אחר קריאת שמע. | |||
משמע שלדעת ר' שמואל בר נחמני אסור לדבר כלל אפילו בדברי תורה, אלא רק קריאת שמע עד שירדם. | |||
איתא ב'''כלבו''' (כט קריאת שמע על מטתו ד"ה כשיכנס) שנהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שעל המיטה, וסמכו על הפסוק "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". | איתא ב'''כלבו''' (כט קריאת שמע על מטתו ד"ה כשיכנס) שנהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שעל המיטה, וסמכו על הפסוק "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". | ||
גרסה מ־22:08, 7 באוגוסט 2017
| בבלי: | ברכות ד ב-ה א |
| ירושלמי: | ברכות א א |
| רמב"ם: | תפילה ונשיאת כפיים ז א-ב |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רלט |
גדר החובה לקרוא קריאת שמע קודם שישכב לישון, ודין ברכת המפיל וקריאת פסוקי השמירה בלילה.
המקורות התלמודיים
בגמרא (ברכות ד ב) מובאים דברי ר' יהושע בן לוי, שמצוה על אדם לקרוא קריאת שמע על מטתו, אף שכבר קרא בבית הכנסת, ומביא לזה רב אסי ראיה מפסוק: "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". ומפרש רש"י שצריך לומר את הפרשה שנאמר בה 'על לבבך' כאשר הוא שוכב שנאמר 'ובשכבך', ולאחר מכן 'דומו סלה' בשינה.
ובהמשך הגמרא מובאת גם מימרא בשם ר' יצחק [1] שכל הקורא קריאת שמע על מיטתו כאילו אוחז חרב פיפיות בידו ושמזיקין בדלים ממנו.
בסוף המסכת אומרת הגמרא (ברכות ס ב) שהנכנס לישון על מיטתו אומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. וכן אומר ברכת המפיל.
טעם התקנה
בירושלמי (ברכות א א) מובא שטעם אמירת קריאת שמע בערב, היא כדי להבריח את המזיקין, וכן מבואר בבבלי כנ"ל, שהאומר קריאת שמע על מטתו מזיקין בדילין ממנו.
כתב המאירי (ברכות ד ב ד"ה אע"פ) שהמזיקין הכוונה לדעות כוזבות, שהזקיקו חכמים בעתות הפנאי לייחד את ה', כדי שלא יטעה באמונת השניות, וכשיקרא קריאת שמע בכוונה הראויה, יהיה בטוח מהם.
ברבנו יהונתן על הרי"ף (ג א) כתב שהמצווה לקרותה על מיטתו היא כדי שילך לישון מתוך דברי תורה, ולכן תלמיד חכם אינו צריך כיון שהוא עסוק בכל עת בתורה.
תלמיד חכם
רב נחמן אומר שם (ברכות ד ב) שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'. רש"י (ה א ד"ה ואם) מפרש שהסיבה שתלמיד חכם פטור מקריאת שמע היא מפני שהוא רגיל לחזור על גרסתו תמיד, ודי בכך.
שיר של פגעים
הגמרא במסכת שבועות (טו ב) מביאה שר' יהושע בן לוי היה אומר שיר של פגעים (תהלים צא) עד פסוק 'כי אתה ה' מחסי' וכן 'מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו' קודם ששכב לישון. ומבארת הגמרא שאף שאסור להתרפאות בדברי תורה, להגן שאני, כלומר כשיש לו מכה ולוחש עליה מקראות של תורה אסור, אבל כשאומרם כדי להגן מן המזיקים מותר.
פסיקת הראשונים
הרי"ף (ברכות ג א) הביא דברי ר' יהושע בן לוי להלכה, שמצוה לקרוא קריאת שמע על מטתו, אבל העיר שזהו דווקא פרשה ראשונה, שכן מוכח מהגמרא בפרק הרואה דאיתיא שם שאומר מפרשת שמע עד והיה אם שמוע. והביא הרי"ף גם את הגמרא בשבועות לדינא, ומבואר מדבריו שמלבד קריאת שמע וברכת המפיל, יש גם לומר מזמור 'יושב בסתר עליון' עד 'כי אתה ה' מחסי', וכן לומר מזמור 'ה' מה רבו צרי' (תהילים ג).
הרא"ש (ברכות א ו-ז) העתיק דברי הרי"ף להלכה.
הרמב"ם (תפילה ז ב) כתב שקורא פרשה ראשונה של קריאת שמע ואחר כך יישן, ואם אנסתו שינה, יקרא אפילו פסוק ראשון או פסוקי רחמים ואז יישן. ולפני כן כתב (ז א) שתיקנו חכמים שכשיכנס אדם למיטתו בלילה, יברך המפיל חבלי שינה וכו'.
אם צריך לקרוא רק פרשת 'שמע' או גם פרשת 'והיה אם שמע' ופרשת ציצית
הרי"ף (ג א) כתב שצריך לקרוא פרשה ראשונה בלבד, שכן מבואר בפרק תשיעי. וכן כתב הרמב"ם (תפילה ז ב), וכן הוא בתוספות (ברכות א א ד"ה מאימתי) ובהגהות אשרי (ברכות א א) ובפסקי רי"ד (ברכות ד ב ד"ה אמר ר' יהושע בן לוי) וכן מתבאר להדיא מתוך דברי רש"י (ברכות ב א ד"ה עד סוף) ובמחזור ויטרי (קא ד"ה תיקנו לומר).
אמנם הרא"ש (ברכות ט כג) הביא בשם רבנו חננאל שיש לקרוא גם פרשת שמע וגם פרשת והיה אם שמע לפי שיש בה 'בשכבך ובקומך', וכן כתב הטור בשמו (אורח חיים רלט). והסביר הרא"ש שם וכן כתב הבית יוסף שם שר"ח גורס בברייתא שהנכנס לישן קורא שמע ו'והיה אם שמע', ולא 'עד והיה אם שמע'. והעיד הטור שכן היה נוהג גם אביו הרא"ש. [2]
בדברי חמודות על הרא"ש (סז) כתב בדעת ר' חננאל שכתב כן רק לפי מה שנהגו לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום, ולפיכך הוצרכו לחזור ולקרוא. ולא ס"ל כרש"י שדי בפרשה ראשונה בלבד, אלא בעינן תרוויהו. אבל למי שקרא קריאת שמע בזמנה, גם ר"ח מודה שאין צורך אלא בפרשה ראשונה, ואין צורך לומר שגירסה אחרת היתה לפניו.
הפרישה (רלט ב) כתב בשם המהרש"ל שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, ושכן כתב רבנו יונה בספר היראה, לפי שיש בה רמ"ח תיבות המצילות מן המזיקין.
מצב הגוף בשעת הקריאה
לכאורה מלשון הגמרא משמע שיש לקרוא קריאת שמע כשהוא על המיטה ממש, והיינו שוכב. אך המאירי כתב שאין הכוונה על המיטה ממש, אלא הכוונה סמוך למטתו (כמו בפסוק "ועליו מטה מנשה"), והדגיש שאין לקוראה כאותם הדיוטות שקוראים אותה על המיטה בגילוי הראש, אלא באימה וביראה. כתב הבית יוסף (אורח חיים רלט ד"ה וכשירצה) שמדברי רבנו יונה שכתב שאין לקרוא קריאת שמע שהוא מוטה על צדו אם לא שיש טירחה בדבר, צריך לומר ש'על המיטה' הכוונה סמוך למיטה. אמנם לדעת רש"י והרמב"ם שהתירו לכתחילה לקרוא קריאת שמע מוטה על צידו, פירוש 'על מטתו' כפשוטו, שוכב ממש.
ברכה על קריאת שמע שעל המיטה
כתבו התוספות (ברכות ב א ד"ה מאימתי) שכיון שקריאת שמע של בית הכנסת היא עיקר, אין לברך על קריאת שמע שעל המיטה. וכן העתיק ההגהות אשרי (ברכות א א).
ברכת המפיל
נוסח הברכה
אם צריך להקדים הברכה לקריאת שמע או לאחרה
מלשון הגמרא (ברכות ס ב) משמע שקודם קוראים פרשת שמע, ורק לאחר כן מברכים המפיל.
אך כתב התוספות רא"ש (ברכות ס ב ד"ה ואומר) שיש אומרים שצריך קודם לברך המפיל, ורק אחר כך לקרוא קריאת שמע, ומביאים לזה ראיה מן הירושלמי שר' שמואל בר נחמני היה קורא את שמע וחוזר וקורא עד שנרדם. ואף ריב"ל שם שחולק וסובר שיש לקרוא פסוקי שמירה אחר קריאת שמע, אפשר שגם הוא סובר שהברכה קודמת. וסיים התוספות רא"ש שם, שעל כל פנים הגמרא בבלי לא נקטה סדר זה.
פסוקי שמירה
בסמ"ג (עשין יח) מובא שיש לקרוא מלבד ויהי נועם, יושב בסתר ומזמור מה רבו צרי גם מזמור "ארוממך ה' כי דיליתני" וגם הוא שיר של פגעים [3]. וכן הביא הפרישה (ג) בשמו.
אם צריך להשלים את הפסוק 'כי אתה ה' מחסי'
האיסור לדבר או לאכול ולשתות אחר קריאת שמע
מובא בירושלמי (ברכות א א) שר' שמואל בר נחמני אחר שהיה גומר לקרות קריאת שמע, היה חוזר וקורא אותה עד ששקע בשינה, שנאמר 'אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה'. ומבואר שם בירושלמי שדעה זו חולקת על ריב"ל שאמר שצריך לקרוא פסוקים אחר קריאת שמע. משמע שלדעת ר' שמואל בר נחמני אסור לדבר כלל אפילו בדברי תורה, אלא רק קריאת שמע עד שירדם.
איתא בכלבו (כט קריאת שמע על מטתו ד"ה כשיכנס) שנהגו כל ישראל שאין אוכלים ושותים ואין מדברים אחר קריאת שמע שעל המיטה, וסמכו על הפסוק "אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה".
הערות שוליים
- ^ ברי"ף וברא"ש הגירסא ר' אלעזר.
- ^ ומה שבפרק ראשון כתב הרא"ש (ו) שיש לקרוא רק פרשה ראשונה, יש לומר שרק ציטט לשון הרי"ף, אך עיקר דעתו כמ"ש בפרק תשיעי כדעת ר"ח שיש לקרוא שתי הפרשיות.
- ^ אמנם לפנינו בגמרא (שבועות טו:) איתא שהיו אומרים ארוממך ה' ושיר של פגעים, משמע שארוממך אינו שיר של פגעים. אמנם אפשר שדעת הסמ"ג שעל כל פנים ריב"ל היה אומר גם זה, דאיתא שם שהיה אומר להנהו קראי וגני, משמע כל הני קראי שנזכרו לעיל.