9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע על המטה וברכת המפיל"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 38: | שורה 38: | ||
דברי '''רבנו יונה''' בספר היראה כתב שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, לפי שיש בה רמ"ח תיבות. אמנם מספירת המלים יוצא שיש רק רמ"ה תיבות בכל שלוש הפרשיות. לכן כתבו האחרונים שיש להוסיף ג' תיבות כדי להשלים לרמ"ח. אמנם נחלקו מהם התיבות שיש להוסיף והיכן יש להוסיפן. | דברי '''רבנו יונה''' בספר היראה כתב שיש לקרוא קריאת שמע כולה כולל פרשת ציצית, לפי שיש בה רמ"ח תיבות. אמנם מספירת המלים יוצא שיש רק רמ"ה תיבות בכל שלוש הפרשיות. לכן כתבו האחרונים שיש להוסיף ג' תיבות כדי להשלים לרמ"ח. אמנם נחלקו מהם התיבות שיש להוסיף והיכן יש להוסיפן. | ||
ב'''מחצית השקל''' (רלט א) כתב שיש להוסיף 'אל מלך נאמן' קודם פרשת 'שמע', וכמו שכתב הרמ"א בסימן ס"א, שיש נוהגין לעשות כן אף בקריאת שמע בתפילה לאומרה ביחיד. | ב'''מחצית השקל''' (רלט א) כתב שיש להוסיף 'אל מלך נאמן' קודם פרשת 'שמע', וכמו שכתב הרמ"א בסימן ס"א, שיש נוהגין לעשות כן אף בקריאת שמע בתפילה לאומרה ביחיד, וכן פסק ה'''משנה ברורה''' (א). | ||
ב'''שער הכולל''' לתלמיד הגר"ז <ref>ר' דוד לוואט</ref> כתב שדעת הגר"ז שאין לחזור אלא תיבות השייכות לקריאת שמע, ולכן יש לחזור ג' תיבות אחרונות 'אני ה' אלקיכם'. | |||
=== מצב הגוף בשעת הקריאה === | === מצב הגוף בשעת הקריאה === | ||
לכאורה מלשון הגמרא משמע שיש לקרוא קריאת שמע כשהוא על המיטה ממש, והיינו שוכב. אך ה'''מאירי''' כתב שאין הכוונה על המיטה ממש, אלא הכוונה סמוך למטתו (כמו בפסוק "ועליו מטה מנשה"), והדגיש שאין לקוראה כאותם הדיוטות שקוראים אותה על המיטה בגילוי הראש, אלא באימה וביראה. | לכאורה מלשון הגמרא משמע שיש לקרוא קריאת שמע כשהוא על המיטה ממש, והיינו שוכב. אך ה'''מאירי''' כתב שאין הכוונה על המיטה ממש, אלא הכוונה סמוך למטתו (כמו בפסוק "ועליו מטה מנשה"), והדגיש שאין לקוראה כאותם הדיוטות שקוראים אותה על המיטה בגילוי הראש, אלא באימה וביראה. | ||