9,976
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה על גרעיני דגן שלמים או שבורים"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
<BR/>ו'''תלמידי רבנו יונה''' (כו א) כתבו להדיא, שדווקא על [[ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן|חביץ קדרה מברך מזונות]], והיינו כשנכתשו החיטים ונדבקו, אבל אם בישל החיטים שלמים והגרעינים עומדים שלמים, אינו מברך עליהם אלא בורא פרי האדמה, כשם שמברך הכוסס את החיטה. וכן למד ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה והני מילי) בדעת ה'''תוספות''' (ד"ה הכוסס) וה'''רא"ש''' (ו ט). | <BR/>ו'''תלמידי רבנו יונה''' (כו א) כתבו להדיא, שדווקא על [[ברכה על תבשיל שיש בו מין דגן|חביץ קדרה מברך מזונות]], והיינו כשנכתשו החיטים ונדבקו, אבל אם בישל החיטים שלמים והגרעינים עומדים שלמים, אינו מברך עליהם אלא בורא פרי האדמה, כשם שמברך הכוסס את החיטה. וכן למד ה'''בית יוסף''' (רח ד"ה והני מילי) בדעת ה'''תוספות''' (ד"ה הכוסס) וה'''רא"ש''' (ו ט). | ||
<BR/>גם ה'''מאירי''' (לז א ד"ה כל תבשיל שהוא) סובר שאם מבשל תבשיל מחמשת מיני דגן ולא נתבקעו, מברך עליו בורא פרי האדמה בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. אבל אם נתבקעו בבישול, או שחלקן בעודם חיים לשנים או לשלוש או לארבע או לחמש, מברך מזונות ומעין שלוש. | <BR/>גם ה'''מאירי''' (לז א ד"ה כל תבשיל שהוא) סובר שאם מבשל תבשיל מחמשת מיני דגן ולא נתבקעו, מברך עליו בורא פרי האדמה בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. אבל אם נתבקעו בבישול, או שחלקן בעודם חיים לשנים או לשלוש או לארבע או לחמש, מברך מזונות ומעין שלוש. | ||
<BR/>וב'''אבודרהם''' (ברכת בורא פרי האדמה ד"ה הצנון) נתן טעם מדוע הכוסס חיטה שלמה, או מבשלה כשהיא שלמה מברך האדמה, שכיון שלא באו לכלל עלויין לעשות מהם פת או מעשה קדרה, מברכים עליהם בורא פרי האדמה. | |||
==== הכוסס שעורים ==== | ==== הכוסס שעורים ==== | ||
ה'''כלבו''' (כד) כתב ששיבולים של שעורים שחרכן באור מברך שהכל, ושכן '''ר"י''' הורה שהכוסס שעורים מברך שהכל. | ה'''כלבו''' (כד ד"ה ופסק הרי"ף) כתב ששיבולים של שעורים שחרכן באור מברך שהכל, ושכן '''ר"י''' הורה שהכוסס שעורים מברך שהכל. | ||
<BR/>וב'''אבודרהם''' (ברכת בורא פרי האדמה ד"ה הצנון) כתב שאין מברכים עליהם כלל, מפני שהוא מאכל בהמה. | |||
ב'''בית יוסף''' (רח ד"ה והני מילי כשעושים) הביא דברי שניהם וחלק עליהם, וכתב שדעת הטור שכל חמשת המינים שווים לענין זה לברך עליהם בורא פרי האדמה. וב'''דרכי משה''' (א) חלק עליו, שאף שהטור כתב בסתמא, מ"מ אין כוונתו אלא הראוי לאכילה, ולכן העלה להלכה לברך 'שהכל' כדברי הכלבו. | |||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | === שלחן ערוך ואחרונים === | ||
| שורה 32: | שורה 36: | ||
=== ברכה אחרונה === | === ברכה אחרונה === | ||
'''כלבו''' (כד ד"ה ופסק הרי"ף) בשם '''רבנו יונה''' כתב לברך בורא נפשות, ושכן כתב הרמב"ם, אבל הביא גם שיש מן החכמים שאמרו שמברכים מעין שלוש, וחותם על הארץ ועל הפירות, לפי שהוא משבעת המינים ופרי האדמה. | |||
<BR/>ב'''אבודרהם''' (ברכת בורא פרי האדמה ד"ה הצנון) כתב בשם בה"ג ורשב"ם בורא נפשות, ובשם התוספות כתב שהסתפקו בזה, ולכן יש להיזהר מלאכלם אלא בתוך הסעודה. | |||
== דיוני האחרונים == | == דיוני האחרונים == | ||
=== ראוי לאכילה או לשתיה === | === ראוי לאכילה או לשתיה === | ||
ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) כתב לחלק, שכאשר תערובת הקמח והמים התבשל והוא עבה וראוי לאכילה וללעיסה, מברך מזונות ומעין שלוש, אך אם היה רך וראוי לשתיה מברך שהכל ובורא נפשות. | ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) כתב לחלק, שכאשר תערובת הקמח והמים התבשל והוא עבה וראוי לאכילה וללעיסה, מברך מזונות ומעין שלוש, אך אם היה רך וראוי לשתיה מברך שהכל ובורא נפשות. | ||