הבדלים בין גרסאות בדף "קביעות מקום בתפילה"
| שורה 11: | שורה 11: | ||
אמנם כמה ראשונים לא כתבו כן. | אמנם כמה ראשונים לא כתבו כן. | ||
<BR/>'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה כל הקובע) כותב שאין כוונת הבבלי לומר שצריך לקבוע מקום אחד בבית הכנסת ששם יתפלל תמיד, שכיון שכל בית הכנסת הוא מקום תפילה, אין להקפיד אם פעם מתפלל בזוית זו ופעם בזוית זו, אלא שכשמתפלל בביתו (כשאינו יכול ללכת לבית הכנסת), יתפלל במקום קבוע. ומביא לדבריו ראיה מן ה'''ירושלמי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40733&st=&pgnum=100 (ברכות ה א)]<ref>אמנם לפנינו בירושלמי הגירסה אחרת.</ref> שכל הקובע מקום לתפילתו בביתו, כאילו הקיפה מחיצות של ברזל. | <BR/>'''רבנו יונה''' (ג ב ד"ה כל הקובע) כותב שאין כוונת הבבלי לומר שצריך לקבוע מקום אחד בבית הכנסת ששם יתפלל תמיד, שכיון שכל בית הכנסת הוא מקום תפילה, אין להקפיד אם פעם מתפלל בזוית זו ופעם בזוית זו, אלא שכשמתפלל בביתו (כשאינו יכול ללכת לבית הכנסת), יתפלל במקום קבוע. ומביא לדבריו ראיה מן ה'''ירושלמי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40733&st=&pgnum=100 (ברכות ה א)]<ref>אמנם לפנינו בירושלמי הגירסה אחרת.</ref> שכל הקובע מקום לתפילתו בביתו, כאילו הקיפה מחיצות של ברזל. | ||
מסתימת לשון ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ו) משמע שקביעות המקום היא בכל זמן ובכל מצב כחלק מן ההכנה לתפילה. | מסתימת לשון ה'''רמב"ם''' (תפילה ה ו) משמע שקביעות המקום היא בכל זמן ובכל מצב כחלק מן ההכנה לתפילה. | ||
ב'''כלבו''' (יא ד"ה חייב אדם להשכים) נראה שמפרש דברי רב הונא שקביעת המקום הוא שילך תמיד לבית כנסת אחד, ולא שילך פעם לזה ופעם לזה. אמנם לעיל מיניה (ד"ה וצריך המתפלל לעמוד במקום נמוך) כתב שצריך לקבוע מקום לתפילתו תמיד, משמע שגם בתוך בית הכנסת יהיה לו מקום קבוע. | |||
וב'''ארחות חיים''' (תפילה נ) משמע כהפירוש הראשון בלבד, שילך בכל יום לבית כנסת אחד. | |||
== מעלת השבח וההשוואה לאברהם אבינו == | == מעלת השבח וההשוואה לאברהם אבינו == | ||
גרסה מ־12:11, 10 ביוני 2018
| בבלי: | ברכות ו ב |
| רמב"ם: | תפילה ה ו |
| שולחן ערוך: | אורח חיים צ יט |
גמרא
הגמרא (ברכות ו ב) מביאה דברי ר' חלבו בשם רב הונא, שכל מי שקובע מקום לתפילתו, אלוקי אברהם בעזרו, וכשמת אומרים עליו "אי חסיד אי עניו מתלמידיו של אברהם אבינו".
והראיה שאברהם אבינו קבע מקום לתפילתו, מן הפסוק: "וישכם אברהם בבוקר אל המקום אשר עמד שם", ואין עמידה אלא תפילה. ואם כן מוכח שכבר עמד והתפלל שם קודם לכן.
הרמב"ם (תפילה ה ו) מזכיר זאת כאחת מן ההכנות שצריך לעשות קודם התפילה, שזהו תיקון המקום, דהיינו שיקבע מקום לתפילתו תמיד.
גדר קביעת מקום
מובא בירושלמי (ברכות ד ד), ר' תנחום ברבי חנינא שצריך לייחד לו מקום בבית הכנסת להתפלל, ולומד כן מדוד המלך. מפורש בירושלמי שקביעות המקום היא אפילו בתוך בית הכנסת. וכן כתבו להלכה הרא"ש (א ז) והמאירי
אמנם כמה ראשונים לא כתבו כן.
רבנו יונה (ג ב ד"ה כל הקובע) כותב שאין כוונת הבבלי לומר שצריך לקבוע מקום אחד בבית הכנסת ששם יתפלל תמיד, שכיון שכל בית הכנסת הוא מקום תפילה, אין להקפיד אם פעם מתפלל בזוית זו ופעם בזוית זו, אלא שכשמתפלל בביתו (כשאינו יכול ללכת לבית הכנסת), יתפלל במקום קבוע. ומביא לדבריו ראיה מן הירושלמי (ברכות ה א)[1] שכל הקובע מקום לתפילתו בביתו, כאילו הקיפה מחיצות של ברזל.
מסתימת לשון הרמב"ם (תפילה ה ו) משמע שקביעות המקום היא בכל זמן ובכל מצב כחלק מן ההכנה לתפילה.
בכלבו (יא ד"ה חייב אדם להשכים) נראה שמפרש דברי רב הונא שקביעת המקום הוא שילך תמיד לבית כנסת אחד, ולא שילך פעם לזה ופעם לזה. אמנם לעיל מיניה (ד"ה וצריך המתפלל לעמוד במקום נמוך) כתב שצריך לקבוע מקום לתפילתו תמיד, משמע שגם בתוך בית הכנסת יהיה לו מקום קבוע. ובארחות חיים (תפילה נ) משמע כהפירוש הראשון בלבד, שילך בכל יום לבית כנסת אחד.
מעלת השבח וההשוואה לאברהם אבינו
רבנו יונה (ג ב ד"ה על הקובע) כותב שאין הכוונה שכל אדם שקובע מקום לתפילתו, אומרים עליו את השבח הזה, אלא באדם שהוא כל כך מדקדק בתפילתו עד שגם בזה הוא נזהר שרוצה שתהיה תפילתו במקום מיוחד. וכיון שכל כך אוהב הוא את התפילה, ודאי שיש בו מדת הענוה, וממילא תפילתו מקובלת לפני המקום ב"ה. והענוה מביאה לידי חסידות.
הערות שוליים
- ^ אמנם לפנינו בירושלמי הגירסה אחרת.