הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:סוף זמן קריאת שמע של ערבית"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
לגבי טעמו של השו"ע בפסיקת ההלכה, שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, כתב במ"ב (רלה, כו), שהוא משום שזריזים מקדימים למצוות, ומשמע שהוי רק מצווה מן המובחר, ולפי מה שאנחנו כתבנו, השו"ע סובר כך משום שמבין כך את הסייג של חכמים, כלומר זהו מדינא ממש. ואכן כך תמה עליו בהלכה ברורה, והציע שאולי לדעת המ"ב גם דין זריזים מקדימים למצוות הוא דין גמור ולא רק מצווה מן המובחר. אולם לפענ"ד עדיין צ"ע, שגם אם ברמת החיוב כתב המ"ב כשו"ע, דהיינו חיוב מדינא, מ"מ היה למ"ב לכתוב את טעמו של השו"ע, דהיינו סייג חכמים כדי שלא יפשע. ואין לומר שבחר לו המ"ב אחת משתי הסיבות שיוצרות את החוב מדינא, זריזין שמקדימים למצוות וסייג חכמים, שיותר היה לו לכתוב את הטעם שכתב הבית יוסף בדעת הרמב"ם וסמ"ג, משום הרחקה, ולפענ"ד צ"ע. | לגבי טעמו של השו"ע בפסיקת ההלכה, שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, כתב במ"ב (רלה, כו), שהוא משום שזריזים מקדימים למצוות, ומשמע שהוי רק מצווה מן המובחר, ולפי מה שאנחנו כתבנו, השו"ע סובר כך משום שמבין כך את הסייג של חכמים, כלומר זהו מדינא ממש. ואכן כך תמה עליו בהלכה ברורה, והציע שאולי לדעת המ"ב גם דין זריזים מקדימים למצוות הוא דין גמור ולא רק מצווה מן המובחר. אולם לפענ"ד עדיין צ"ע, שגם אם ברמת החיוב כתב המ"ב כשו"ע, דהיינו חיוב מדינא, מ"מ היה למ"ב לכתוב את טעמו של השו"ע, דהיינו סייג חכמים כדי שלא יפשע. ואין לומר שבחר לו המ"ב אחת משתי הסיבות שיוצרות את החוב מדינא, זריזין שמקדימים למצוות וסייג חכמים, שיותר היה לו לכתוב את הטעם שכתב הבית יוסף בדעת הרמב"ם וסמ"ג, משום הרחקה, ולפענ"ד צ"ע. | ||
ובבאר הגולה הביא כמקור לדברי השו"ע שלכתחילה יקרא מיד בצאה"כ, את דברי רבנו יונה, שאליבא דכל התנאים לכתחילה יקרא מיד בצאה"כ. ולפענ"ד גם דבריו צ"ע, שמדוע הביא את דברי רבנו יונה כמקור לדברי השו"ע, והרי השו"ע פסק הלכה זו עפ"י הרמב"ם והסמ"ג, ולא הסתמך רק על רבנו יונה, שאם לא כן, תקשה קושיות ערוך השולחן (רלה, יח), שכיצד בחר השו"ע לנקוט אליבא דרבנו יונה לגבי הלכה זו, שיש לקרוא לכתחילה בצאה"כ, שרבנו יונה דעה יחידאית היא, שמהרמב"ם וסמ"ג אין זה מבואר. אכן לפי מה שכתבנו, הב"י הבין את שיטת הרמב"ם והסמ"ג כך שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, ולכן כך פסק להלכה, ולא הסתמך על דעת רבנו יונה. ואם כן אין מקום לתמיהת ערוה"ש, ואף שאולי הוא חולק עליו בביאור דברי הרמב"ם וסמ"ג, מ"מ אין מה לתמוה עליו אחר שכך הבין את דבריהם. ואם כן נראה שהיה לבאר הגולה להביא כמקור לפסק ההלכה של השו"ע את הרמב"ם והסמ"ג. ואולי לא חש לקושיית ערוה"ש, והעדיף להביא את דברי רבנו יונה שכתב דבריו בפירוש, וגם אליבא דכל התנאים. | ובבאר הגולה הביא כמקור לדברי השו"ע שלכתחילה יקרא מיד בצאה"כ, את דברי רבנו יונה, שאליבא דכל התנאים לכתחילה יקרא מיד בצאה"כ. ולפענ"ד גם דבריו צ"ע, שמדוע הביא את דברי רבנו יונה כמקור לדברי השו"ע, והרי השו"ע פסק הלכה זו עפ"י הרמב"ם והסמ"ג, ולא הסתמך רק על רבנו יונה, שאם לא כן, תקשה קושיות ערוך השולחן (רלה, יח), שכיצד בחר השו"ע לנקוט אליבא דרבנו יונה לגבי הלכה זו, שיש לקרוא לכתחילה בצאה"כ, שרבנו יונה דעה יחידאית היא, שמהרמב"ם וסמ"ג אין זה מבואר. אכן לפי מה שכתבנו, הב"י הבין את שיטת הרמב"ם והסמ"ג כך שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, ולכן כך פסק להלכה, ולא הסתמך על דעת רבנו יונה. ואם כן אין מקום לתמיהת ערוה"ש, ואף שאולי הוא חולק עליו בביאור דברי הרמב"ם וסמ"ג, מ"מ אין מה לתמוה עליו אחר שכך הבין את דבריהם. ואם כן נראה שהיה לבאר הגולה להביא כמקור לפסק ההלכה של השו"ע את הרמב"ם והסמ"ג. ואולי לא חש לקושיית ערוה"ש, והעדיף להביא את דברי רבנו יונה שכתב דבריו בפירוש, וגם אליבא דכל התנאים. | ||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 09:59, 24 בדצמבר 2018 (IST) | |||
<BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) | |||
גרסה מ־09:59, 24 בדצמבר 2018
חובת קריאה מיד בצאת הכוכבים
לגבי טעמו של השו"ע בפסיקת ההלכה, שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, כתב במ"ב (רלה, כו), שהוא משום שזריזים מקדימים למצוות, ומשמע שהוי רק מצווה מן המובחר, ולפי מה שאנחנו כתבנו, השו"ע סובר כך משום שמבין כך את הסייג של חכמים, כלומר זהו מדינא ממש. ואכן כך תמה עליו בהלכה ברורה, והציע שאולי לדעת המ"ב גם דין זריזים מקדימים למצוות הוא דין גמור ולא רק מצווה מן המובחר. אולם לפענ"ד עדיין צ"ע, שגם אם ברמת החיוב כתב המ"ב כשו"ע, דהיינו חיוב מדינא, מ"מ היה למ"ב לכתוב את טעמו של השו"ע, דהיינו סייג חכמים כדי שלא יפשע. ואין לומר שבחר לו המ"ב אחת משתי הסיבות שיוצרות את החוב מדינא, זריזין שמקדימים למצוות וסייג חכמים, שיותר היה לו לכתוב את הטעם שכתב הבית יוסף בדעת הרמב"ם וסמ"ג, משום הרחקה, ולפענ"ד צ"ע.
ובבאר הגולה הביא כמקור לדברי השו"ע שלכתחילה יקרא מיד בצאה"כ, את דברי רבנו יונה, שאליבא דכל התנאים לכתחילה יקרא מיד בצאה"כ. ולפענ"ד גם דבריו צ"ע, שמדוע הביא את דברי רבנו יונה כמקור לדברי השו"ע, והרי השו"ע פסק הלכה זו עפ"י הרמב"ם והסמ"ג, ולא הסתמך רק על רבנו יונה, שאם לא כן, תקשה קושיות ערוך השולחן (רלה, יח), שכיצד בחר השו"ע לנקוט אליבא דרבנו יונה לגבי הלכה זו, שיש לקרוא לכתחילה בצאה"כ, שרבנו יונה דעה יחידאית היא, שמהרמב"ם וסמ"ג אין זה מבואר. אכן לפי מה שכתבנו, הב"י הבין את שיטת הרמב"ם והסמ"ג כך שלכתחילה יש לקרוא מיד בצאה"כ, ולכן כך פסק להלכה, ולא הסתמך על דעת רבנו יונה. ואם כן אין מקום לתמיהת ערוה"ש, ואף שאולי הוא חולק עליו בביאור דברי הרמב"ם וסמ"ג, מ"מ אין מה לתמוה עליו אחר שכך הבין את דבריהם. ואם כן נראה שהיה לבאר הגולה להביא כמקור לפסק ההלכה של השו"ע את הרמב"ם והסמ"ג. ואולי לא חש לקושיית ערוה"ש, והעדיף להביא את דברי רבנו יונה שכתב דבריו בפירוש, וגם אליבא דכל התנאים.
א.א (שיחה) 09:59, 24 בדצמבר 2018 (IST)