הבדלים בין גרסאות בדף "שיחה:חובת עונג שבת"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==דעת הט"ז== | ==דעת הט"ז== | ||
מעיון בדברי ה'''ט"ז''' נראה שאינו חולק על הב"ח רק בהבנת דברי הטור, אלא גם בפירוש דברי ר"ע, כדמוכח בדבריו כמה פעמים. ולשיטתו הגמ' לא איירי כלל באדם שאינו צריך לבריות, ואינו יכול לענג את השבת אא"כ יזדקק להם. ולכן אינם מובנים לי דברי המ"ב ב'''שער הציון''' (ד), שציין לט"ז עבור ההלכה לגבי אדם שעדיין אינו נצרך לבריות, שאין לו להצטרך לבריות בשביל עונג שבת, שהרי הט"ז לא דיבר בזה כלל. וראה גם ב'''יד אפרים''' על הגליון לגרא"ז מרגליות, שגם כן פירש דברי הט"ז כדברינו [בעיקר בסוף דבריו שמפרט ג' החלוקות, אין צריך כלל, צריך מעט, ואין לו משלו כלל ומוטל על הצדקה, ולא הזכיר שאין לו כלל וגם אינו מוטל על הצדקה. אמנם מה שכתב 'שזה מקרי השעה דחוקה לו ביותר', ע"כ ט"ס הוא, שהרי הט"ז מפרש שהשעה דחוקה לו אאדם שיש לו מעט וצריך לאחרים, וכגוונא דהטור, כמו שכתב הרב יד אפרים עצמו בחלוקה א]. | מעיון בדברי ה'''ט"ז''' נראה שאינו חולק על הב"ח רק בהבנת דברי הטור, אלא גם בפירוש דברי ר"ע, כדמוכח בדבריו כמה פעמים. ולשיטתו הגמ' לא איירי כלל באדם שאינו צריך לבריות, ואינו יכול לענג את השבת אא"כ יזדקק להם. ולכן אינם מובנים לי דברי המ"ב ב'''שער הציון''' (ד), שציין לט"ז עבור ההלכה לגבי אדם שעדיין אינו נצרך לבריות, שאין לו להצטרך לבריות בשביל עונג שבת, שהרי הט"ז לא דיבר בזה כלל. וראה גם ב'''יד אפרים''' על הגליון לגרא"ז מרגליות, שגם כן פירש דברי הט"ז כדברינו [בעיקר בסוף דבריו שמפרט ג' החלוקות, אין צריך כלל, צריך מעט, ואין לו משלו כלל ומוטל על הצדקה, ולא הזכיר שאין לו כלל וגם אינו מוטל על הצדקה. אמנם מה שכתב 'שזה מקרי השעה דחוקה לו ביותר', ע"כ ט"ס הוא, שהרי הט"ז מפרש שהשעה דחוקה לו אאדם שיש לו מעט וצריך לאחרים, וכגוונא דהטור, כמו שכתב הרב יד אפרים עצמו בחלוקה א]. | ||
<BR/>וממילא גם מה שהקשה ב'''באור הלכה''' (ד"ה צריך) שלפי הט"ז אין רבותא, דהא אפילו אין לו כלל חייב בכסא דהרסנא, לכאורה אינו קשה, שהרי הט"ז לא דיבר בזה כלל, ואפשר שלשיטתו באמת אינו | <BR/>וממילא גם מה שהקשה ב'''באור הלכה''' (ד"ה צריך) שלפי הט"ז אין רבותא, דהא אפילו אין לו כלל חייב בכסא דהרסנא, לכאורה אינו קשה, שהרי הט"ז לא דיבר בזה כלל, ואפשר שלשיטתו באמת בזה אינו נוטל מן הצדקה. | ||
א.א 16:42, 12 בינואר 2016 (IST) | א.א 16:42, 12 בינואר 2016 (IST) | ||
גרסה מ־16:53, 12 בינואר 2016
דעת הט"ז
מעיון בדברי הט"ז נראה שאינו חולק על הב"ח רק בהבנת דברי הטור, אלא גם בפירוש דברי ר"ע, כדמוכח בדבריו כמה פעמים. ולשיטתו הגמ' לא איירי כלל באדם שאינו צריך לבריות, ואינו יכול לענג את השבת אא"כ יזדקק להם. ולכן אינם מובנים לי דברי המ"ב בשער הציון (ד), שציין לט"ז עבור ההלכה לגבי אדם שעדיין אינו נצרך לבריות, שאין לו להצטרך לבריות בשביל עונג שבת, שהרי הט"ז לא דיבר בזה כלל. וראה גם ביד אפרים על הגליון לגרא"ז מרגליות, שגם כן פירש דברי הט"ז כדברינו [בעיקר בסוף דבריו שמפרט ג' החלוקות, אין צריך כלל, צריך מעט, ואין לו משלו כלל ומוטל על הצדקה, ולא הזכיר שאין לו כלל וגם אינו מוטל על הצדקה. אמנם מה שכתב 'שזה מקרי השעה דחוקה לו ביותר', ע"כ ט"ס הוא, שהרי הט"ז מפרש שהשעה דחוקה לו אאדם שיש לו מעט וצריך לאחרים, וכגוונא דהטור, כמו שכתב הרב יד אפרים עצמו בחלוקה א].
וממילא גם מה שהקשה בבאור הלכה (ד"ה צריך) שלפי הט"ז אין רבותא, דהא אפילו אין לו כלל חייב בכסא דהרסנא, לכאורה אינו קשה, שהרי הט"ז לא דיבר בזה כלל, ואפשר שלשיטתו באמת בזה אינו נוטל מן הצדקה.
א.א 16:42, 12 בינואר 2016 (IST)