הבדלים בין גרסאות בדף "תבנית:שער:סוכות/סוגיות"

גרסה מ־23:27, 16 בספטמבר 2021

סוגיה נבחרת

מקורות
משנה:	סוכה ג ו
בבלי:	סוכה לא ב, לד ב
רמב"ם:	לולב ח ח
שולחן ערוך:	אורח חיים תרמח כא

מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה

המשנה (סוכה ג ו) מביאה מחלוקת תנאים לגבי אתרוג ירוק ככרתי, שר' מאיר מכשיר ור' יהודה פוסל.
הגמרא (סוכה לא ב) סברה בתחילה לומר שטעמו של ר' יהודה שפוסל אתרוג ירוק הוא משום שסובר הוא שצריך הדר באתרוג ובירוק אין הדר. אך הגמרא דוחה זאת ומבארת שטעמו הוא משום שאתרוג הירוק לא נגמר פריו.

להלכה הכריעו כל הפוסקים כר' יהודה, שהירוק ככרתי פסול.

לסוגיה המלאה

ערכים נבחרים נוספים:

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{יישור טקסט|מרכז|{{גופן|6|וילנא|ערך נבחר}}}}
+{{יישור טקסט|מרכז|{{גופן|6|וילנא|סוגיה נבחרת}}}}
 {{מקורות|סוכה ג ו|סוכה לא ב, לד ב||לולב ח ח|אורח חיים תרמח כא}}
@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 להלכה הכריעו כל הפוסקים כר' יהודה, שהירוק ככרתי פסול.
-==ירוק שעתיד להצהיב==
+<br />
-כתבו ה'''תוספות''' (סוכה לא ב ד"ה הירוק) שאתרוגים הבאים לפנינו ירוקים ככרתי, כשרים אפילו לר' יהודה כשחוזרים למראה שאר אתרוגים לאחר ששהו בכלי זמן מרובה, דכאלו ודאי נגמר פריים.
+<div style="direction: ltr;">
-<BR/>בדבריהם משמע קצת שדווקא אם חוזרים להצהיב אז הם כשרים, אך כל זמן שלא הצהיבו אינם כשרים.
+'''[[אתרוג הירוק|לסוגיה המלאה]]'''
-<BR/>אמנם ה'''רא"ש''' (סוכה ג כא) העתיק דבריהם בשינוי לשון, ובדבריו משמע שאף אם לא חזר למראה אתרוג, כל שאילו ישהו אותו יחזור - כשר, שאם לא שנגמר פריו לא היה חוזר.
+</div>
-<BR/>כדברים האלו העתיק להלכה גם ה'''טור''' (אורח חיים תרמח), וב'''בית יוסף''' (ד"ה הירוק) נראה שהבין כן גם בדברי התוספות, שלא בעינן שיצהיבו, אלא כל שאם ישהו אותם יצהיבו כשרים.
-ה'''טורי זהב''' (יח) שגם מתוך דברי התוס' מוכח שלא בעינן שיחזרו בפועל למראה אתרוג, אלא כל שעתידים לחזור כשרים, שהרי כתבו התוס' שאפילו עתידים לחזור בתלוש לאחר ששהו בכלי 'זמן מרובה' ואם נאמר שאינו כשר אלא כשכבר חזר למראה אתרוג, מה אכפת לן ששהה זמן מרובה, סוף סוף כיון שמראהו מראה אתרוג - כשר. אלא ודאי כוונתם שאפילו לא שבו בפועל אלא שעתידים לחזור למראה אתרוג לאחר זמן רב, אפילו הכי כשרים כבר כעת.
-===חומרת המהרי"ל===
-כתב ה'''מהרי"ל''' (הלכות אתרוג טז) שמהר"י סג"ל היה פוסל לקנות אתרוגים ירוקים ככרתי, שמא ישאר באותו צבע, ורק אם במקצת התחיל לקבל צבע כרכום התיר.
-<BR/>דברים אלו הביא ה'''מגן אברהם''' (כג) וכתב לבאר שאין הוא חולק על תוס' ורא"ש שכל שאנו יודעים שעתיד לחזור למראהו כשר, אלא שאין אנו סומכים על זה. וכן משמע שהבין גם ה'''ט"ז''' (יח) בדבריו.
-למעשה, כתב ה'''משנה ברורה''' (סה) שהסכמת האחרונים לא לקנות אתרוג אלא אם כן התחיל לשוב למראה אתרוג.
-===שיטת ה'בית חדש' והחולקים עליו===
-ה'''בית חדש''' (תרמח יב) אחר שהביא דברי התוס' והרא"ש, כתב שדווקא כאשר חוזר האתרוג כולו למראה אתרוג כשר, אבל אם לא חזר כולו דינו כ[[חזזית]] לפסול ברובו במקום אחד. ובטעם הדבר כתב שהסיבה שאתרוג הירוק פסול אינה מפני שלא נגמר פריו כמסקנת הגמרא, דזה נאמר רק אליבא דר' יהודה דלא בעי הדר, אבל לפי מה דקיימא לן שבעינן הדר, טעם הפסול בירוק הוא מפני שאינו הדר ואפילו אם נגמר פריו פסול כל זמן שהוא בירקותו, ולכן צריך שיחזור כולו למראה אתרוג.
-האחרונים חלקו על הב"ח בדבר זה וכתבו שאין דבריו מכוונים להלכה, שכן בראשונים מבואר להדיא שתפסו עיקר הטעם מפני שאינו גמר פירי, ולכן התירו כשחוזרים למראה אתרוג.
-<BR/>כן כתבו ה'''קרבן נתנאל''' (כ), ה'''מגן אברהם''' (כג), ה'''טורי זהב''' (יח), וכן משמע ב'''ביאור הגר"א''', וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (סה).
-==מהו הירוק הפסול==
-במשנה מבואר שדווקא אם האתרוג ירוק ככרתי הוא פסול. <BR/>
-וכן ב'''טור''' וב'''שולחן ערוך''' (תרמח כא) כתבו הירוק שדומה לעשבי השדה פסול. ודייק בזה ה'''פרי מגדים''' (אשל אברהם כג) שדווקא כעשבי השדה פסול, אבל אם דיהה מעט כשר, שמסתמא נגמר פריו, וכן העתיק להלכה ה'''משנה ברורה''' (סד).
-== קישורים חיצוניים ==
-* [https://www.toraland.org.il/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92/ הערך 'אתרוג'] באנציקלופדיה הלכתית-חקלאית באתר 'מכון התורה והארץ'.
 ----
 '''ערכים נבחרים נוספים:'''

הבדלים בין גרסאות בדף "תבנית:שער:סוכות/סוגיות"

גרסה מ־23:27, 16 בספטמבר 2021

מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה

תפריט ניווט

חיפוש