הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:שבת האדם או שבת הארץ"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{תחרות כתיבה}}
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות}}
{{מקורות| שביעית ד' ג'| עבודה זרה ט"ו' ב'|||}}
פתיחה
בשביעית יש ציווי על שביתה מעבודת השדה, הציווי יכול להיות מוטל על האדם העובד בשדה ויכול להיות מוטל על הארץ הנעבדת. השאלה האם יש חיוב על הארץ נשאלת בעיקר בקרב מי שאמר שיש מצוות עשה נפרדת בשביעית, ואין בעשה אלא מה שיש בלא תעשה (ארבע המלאכות שנאסרו מדאורייתא)<ref>לשיוך לעשה יכולה להיות נפקות לשאלת חיוב הנשים משום שמדובר במצוות עשה שהזמן גרמא ו'''המנחת חינוך''' (כי תשא מצוה קיב) מסתפק בשאלה זו.</ref>.


==העיון בפסוקים==
==העיון בפסוקים ובמקורות התנאיים==
הלימוד בפסוקי התורה לגבי שביעית נוכח בשני מקורות מרכזיים '''שמות''' (משפטים, כ"ג י'-יב) שם יש ציווי על האדם לשמוט את שדהו, ומול בפרשת בהר
הלימוד בפסוקי התורה לגבי שביעית נוכח בשני מקורות מרכזיים '''שמות''' (משפטים, כ"ג י'-יב) שם יש ציווי על האדם לשמוט את שדהו, ומול בפרשת בהר
בפסוקים – הפרשה בשמות מתארת יותר ציווי על האדם והפרשה בויקרא (בהר) מתארת יותר דיון על הארץ.  
בפסוקים – הפרשה בשמות מתארת יותר ציווי על האדם והפרשה בויקרא (בהר) מתארת יותר דיון על הארץ.  
שורה 12: שורה 12:
==מקורות בתלמוד==
==מקורות בתלמוד==
המקור המרכזי לשאלת שבת האדם או הארץ בתלמוד מופיע בסוגיה ב'''בבבלי''' (עבודה זרה, ט"ו א'-ב'), יש שאלה על היקף החיוב של אדם בשביתת חפציו ועל הקשר בין החיוב על השביתה לאיסור מכירת החפץ כך שתיעשה בו מלאכה <ref>בגמרא שם מסופר שרב הונא מכר פרה לעובד כוכבים, רב חסדא מקשה עליו: היאך אתה נוקט בצעד זה? ורב הונא עונה שהוא מוכר את הבהמה כדי שהעכו"ם ישחט אותה, והראיה לכך היא מהיתר בית הלל למכור פרה החורשת בשביעית משום שהפרה יכולה להישחט ולא לעבוד בשביעית.  
המקור המרכזי לשאלת שבת האדם או הארץ בתלמוד מופיע בסוגיה ב'''בבבלי''' (עבודה זרה, ט"ו א'-ב'), יש שאלה על היקף החיוב של אדם בשביתת חפציו ועל הקשר בין החיוב על השביתה לאיסור מכירת החפץ כך שתיעשה בו מלאכה <ref>בגמרא שם מסופר שרב הונא מכר פרה לעובד כוכבים, רב חסדא מקשה עליו: היאך אתה נוקט בצעד זה? ורב הונא עונה שהוא מוכר את הבהמה כדי שהעכו"ם ישחט אותה, והראיה לכך היא מהיתר בית הלל למכור פרה החורשת בשביעית משום שהפרה יכולה להישחט ולא לעבוד בשביעית.  
רבה אומר שהמקרים לא דומים משום שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ולא מצווה על שביתת בהמתו בשביעית, ולכן אולי למרות שמותר למכור בהמה משום חשש של שביעית, יהיה אסור למכור בהמה משום חשש של שבת </ref> רבה אומר שבמקום בו אדם מצווה על שביתת חפץ אסור למכור אותו, אביי פורך את הרעיון שבכל מקום שבו אדם מצווה על החפץ אסור למכור, למשל - בשדה '''שאדם מצווה על שביתת שדהו בשביעית''' ובכל זאת אליבא דבית הלל אפשר למכור שדהו בשביעית <ref> (למסקנת הסוגיה מותר למכור כל עוד אפשר לתלות [להיות מסוגלים להניח שיש סיבה אחרת מלבד עשיית האיסור שתגרום לאדם לקנות] בלא קשר לתוקף האיסור ואסור למכור כאשר אי אפשר לתלות). </ref>.
רבה אומר שהמקרים לא דומים משום שאדם מצווה על שביתת בהמתו בשבת ולא מצווה על שביתת בהמתו בשביעית, ולכן אולי למרות שמותר למכור בהמה משום חשש של שביעית, יהיה אסור למכור בהמה משום חשש של שבת </ref> רבה אומר שבמקום בו אדם מצווה על שביתת חפץ אסור למכור אותו, אביי פורך את הרעיון שבכל מקום שבו אדם מצווה על החפץ אסור למכור, למשל - בשדה '''שאדם מצווה על שביתת שדהו בשביעית''' ובכל זאת אליבא דבית הלל אפשר למכור שדהו בשביעית <ref> (למסקנת הסוגיה מותר למכור כל עוד אפשר לתלות [להיות מסוגלים להניח שיש סיבה אחרת מלבד עשיית האיסור שתגרום לאדם לקנות] בלא קשר לתוקף האיסור ואסור למכור כאשר אי אפשר לתלות). </ref>.  


==העיון בראשונים==
את דברי הראשונים אפשר לראות בשני ענפים מרכזיים.
# מוני המצוות.
# הראשונים על הסוגיה בעבודה זרה.
===מוני המצוות===
'''הרמב"ם''' בספר המצוות מצות עשה קלה מתאר חובה על האדם לשבות מעבודת הארץ, וכך גם ב'''יד החזקה''' (שמיטה ויובל א' א'), אך בהקדמה להלכות שמיטה ויובל הוא משתמש בניסוח שמסב את החיוב על הארץ<ref>'''הרב קוק''' (שבת הארץ, קונטרס אחרון א' א') שהכריע שהחובה היא על האדם הציע שאולי בהקדמה להלכות הרמב"ם מתאר את הדין הרעיוני שהארץ אמורה לשבות לגמרי, אך בהסתכלות פרקטית על ההלכות הנפסקות יש צורך לציין רק את החובה על האדם משום שאין מימוש הלכתי לחובה על שביתת הארץ.</ref>.
===הראשונים על הסוגיה בעבודה זרה===
הראשונים מתיחסים לסוגיה בעבודה זרה בצורות שונות. לכאורה כתוב בפירוש שאדם מצווה על שביתת שדהו בשביעית אך הוא יכול למכור אותו.
רש"י (עבודה זרה ט"ו ב') מסביר שאדם מצווה על שביתת שדהו מהפסוק שבת שבתון יהיה לארץ, '''הריטב"א''' (שם) מסביר את דברי אביי - בשביעית אד אדם מצווה על שביתת שדהו, התוס' רי"ד (שם) תמה בתחילת דבריו משום שהאיסור שהוא מכיר בשביעית מוטל על האדם בלבד ולא על השדה, נראה שלמסקנת דבריו כדברי רש"י יש דין של שביתה על הארץ.


==שיטת המנחת חינוך==
'''המנחת חינוך''' (כי תשא מצוה קיב) מציע להסביר שיש דין של שביתה על הארץ. המקורות שהוא מביא לדבריו הם לשון '''התורה''' (ויקרא כ"ה) המשתמשת בלשון של שביתת הארץ, וכן ה'''בבלי''' (עבודה זרה ט"ו ב') ו'''רש"י''' (שם). בדרך זו הלכו המהרש"ל והנצי"ב.




שורה 41: שורה 52:
אולי יהיה מקום להשוות לעניין של שכר שביעית ושכר שבת אבל גם זה לא נראה משום ששכר שבת זו גזירה ייחודית בשבת. היחס לדיני שבות מראש נתון במחלוקת כי אם הנוכרי עושה לשם עצמו לפי ההגהות אשירי אין בכך שבות. די מקובל להוביר את הקרקע לשנה או שנתיים מדי פעם (בשונה מהרעיון לא להשתמש בכלי יום אחד כל שבוע, שפחות תפס) ולכן אם עושים את ההשכרה בהבלעה וכך אפשר לתלות שהישראל רוצה שהנוכרי יעבוד בשאר השנים ואין לו רווח מיוחד מכך שהנוכרי יעבוד בשביעית, יהיה זה מותר.  
אולי יהיה מקום להשוות לעניין של שכר שביעית ושכר שבת אבל גם זה לא נראה משום ששכר שבת זו גזירה ייחודית בשבת. היחס לדיני שבות מראש נתון במחלוקת כי אם הנוכרי עושה לשם עצמו לפי ההגהות אשירי אין בכך שבות. די מקובל להוביר את הקרקע לשנה או שנתיים מדי פעם (בשונה מהרעיון לא להשתמש בכלי יום אחד כל שבוע, שפחות תפס) ולכן אם עושים את ההשכרה בהבלעה וכך אפשר לתלות שהישראל רוצה שהנוכרי יעבוד בשאר השנים ואין לו רווח מיוחד מכך שהנוכרי יעבוד בשביעית, יהיה זה מותר.  


יש משהו מאוד עמוק בדברי המנחת חינוך והמהרש"ל בכך שיש ציווי של שביתה על הארץ, בהעצמת החפצא. אבל אולי הוא מחליש את שביתת הארץ בכך שהוא מפקיד אותה בידי האדם, בשונה ממי שמאמין ששבת הארץ היא רק לא לקלקל.  
יש משהו מאוד עמוק בדברי המנחת חינוך והמהרש"ל בכך שיש ציווי של שביתה על הארץ, בהעצמת החפצא. אבל אולי הוא מחליש את שביתת הארץ בכך שהוא מפקיד אותה בידי האדם, בשונה ממי שמאמין ששבת הארץ היא רק לא לקלקל.  


מהרי"ט – אם יש חשש של ארנונה אין בעיה להשכיר לנוכרי, אם אין בעיה של ארנונה אפשר להשכיר לנוכרי בהבלעה,  – בהבלעה של שבע שנים (ולא כמו ליהודי שאפשר רק בהבלעה של שש ). אפשר להשכיר לגוי כי אפשר לתלות בכך  
מהרי"ט – אם יש חשש של ארנונה אין בעיה להשכיר לנוכרי, אם אין בעיה של ארנונה אפשר להשכיר לנוכרי בהבלעה,  – בהבלעה של שבע שנים (ולא כמו ליהודי שאפשר רק בהבלעה של שש ). אפשר להשכיר לגוי כי אפשר לתלות בכך  
135

עריכות

תפריט ניווט