הבדלים בין גרסאות בדף "מקום הדלקת נר חנוכה"
| שורה 33: | שורה 33: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חנוכה]] | |||
[[קטגוריה:שבת כא:]] | [[קטגוריה:שבת כא:]] | ||
[[קטגוריה:מגילה וחנוכה פרק ד]] | [[קטגוריה:מגילה וחנוכה פרק ד]] | ||
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תרעא]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן תרעא]] | ||
גרסה אחרונה מ־17:46, 6 בדצמבר 2022
|
הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| בבלי: | שבת כ"א ע"ב |
| רמב"ם: | הל' מגילה וחנוכה פ"ד ה"ז-ה"ח |
| שולחן ערוך: | או"ח תרע"א ה'-ז' |
המקום בו צריך להניח נר חנוכה לכתחילה ובדיעבד.
הברייתא בשבת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הברייתא (שבת כא ב) מביאה שלוש אפשרויות למקום הדלקת נר חנוכה - לכתחילה צריך להניחה על פתח ביתו מבחוץ. אם היה דר בעלייה, כלומר שביתו לא פתוח לא חצר, מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים. ואם אינו יכול להניח את הנר באופן שנראה כלפי חוץ מפני הסכנה, מניחה על שולחנו בתוך הבית.
סוגיה דגמל וחנווני[עריכה | עריכת קוד מקור]
המשנה (בבא קמא ו ו) מציירת מקרה שבו גמל טעון פשתן עובר ברשות הרבים, ומבלי לשים לב נכנס פשתנו לתוך אחת החנויות הסמוכות לרשות הרבים, ונתפס הפשתן בנר שדלק בתוך החנות, הדין הוא שבעל הגמל חייב על הנזקים, אך אם הניח החנווני נרו מבחוץ, החנווני חייב, שלא היה לו להניחו מבחוץ. ומסייג ר' יהודה ואומר שאם היה הנר נר חנוכה, החנווני פטור, לפי שנר חנוכה מותר היה לו להניח מבחוץ.
אומרת על זה רבינא משמיה דרבא בגמרא (בבא קמא סב ב) שמדברי ר' יהודה ניתן ללמוד שנר חנוכה מצוה להניחו למטה מעשרה טפחים, שהרי אם לא כן, לא היה לנו לפטור את החנווני, לפי שאפשר לטעון כנגדו שגם בנר חנוכה היה לו להניח למעלה ממקום שעלול לעבור גמל ורוכבו.
אך הגמרא מיד דוחה ואומרת שאין להוכיח כן, כי אפשר לומר שמצוה להניחה אף למעלה מעשרה, ואעפ"כ החנווני פטור, שכיון שעסוק הוא במצוה, לא הטריחוהו רבנן כל כך להקפיד להניחה דווקא גבוה.
עוד אומרת הגמרא שם שנר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה, כדין סוכה ומבוי שפסולים למעלה מעשרים אמה.
בפתח הבית או החצר - מחלוקת רש"י ותוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
שנינו בגמרא (כ"א:) ש"נֵר חֲנוּכָּה מִצְוָה לְהַנִּיחָהּ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ מִבַּחוּץ.", ונחלקו רש"י ותוספות האם הכוונה שיש להדליק בתוך שטח החצר שלו, או בתוך רשות הרבים.
- רש"י (כ"א: ד"ה מבחוץ) - סובר שבגלל שכתוב פתח הבית, ולא פתח החצר - ולכן צריך להניח בתוך החצר שלו ולא ברשות הרבים.
- תוספות (כ"א: ד"ה מבחוץ) סובר שמדובר על בית שאין לו חצר, ולכן כשהגמרא אומרת "על פתח ביתו מבחוץ" - הכוונה לרשות הרבים, וצריך להדליק ברשות הרבים.
קושיות וחיזוקים[עריכה | עריכת קוד מקור]
טעם המחלוקת[עריכה | עריכת קוד מקור]
מביא הרב י"צ רימון (חנוכה - הלכה ממקורה, עמ' 122) שנראה שניתן להסביר את הדעות השונות בכך שסברת תוספות היא שיש להדליק במקום שיש בו כמה שיותר פרסומי ניסא - וזה מתקיים ברה"ר.
לעומת זאת רש"י סובר שבחנוכה יש דין מיוחד הדורש להדליק דווקא בפתח הבית, ואף מי שהדליק בפתח החצר אולי לא יצא ידי חובה - כי בפתח ביתו לא היה נר חנוכה.
פסיקת הלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיעורים, מאמרים וכתבי עת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)