הבדלים בין גרסאות בדף "טעם כעיקר - דאורייתא או דרבנן"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{מקורות|חולין ח ג|עבודה זרה סז, חולין קח, פסחים מד, זבחים עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות|יורה דעה צח ב}} | {{מקורות|חולין ח ג|עבודה זרה סז, חולין קח, פסחים מד, זבחים עט|נזיר ו א|מאכלות אסורות|יורה דעה צח ב}} | ||
כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור | כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או מדברי חכמים. | ||
==מהיכן נלמד האיסור== | ==מהיכן נלמד האיסור== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
מהפסוק "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) נלמד שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר. | מהפסוק "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) נלמד שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר. | ||
<BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים. | <BR/>מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים. | ||
מהפסוק "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דברים יד כא) נלמד שאסור לבשל בשר בחלב | |||
===שיטת רבי עקיבא=== | ===שיטת רבי עקיבא=== | ||
====בשר בחלב==== | ====בשר בחלב==== | ||
====גיעולי גויים==== | ====גיעולי גויים==== | ||
==טעם | |||
==טעם וממשות== | |||
===האיסור הוצא מהתערובת=== | ===גוש בנוזל=== | ||
===האיסור אינו ניכר ואין כזית בכדי אכילת פרס=== | ====האיסור הוצא מהתערובת==== | ||
====האיסור אינו ניכר ואין כזית בכדי אכילת פרס==== | |||
===נוזלים ובלילה=== | |||
==טעם כעיקר בבבשר בחלב== | ==טעם כעיקר בבבשר בחלב== | ||
===בשר בחלב=== | ===בשר בחלב=== | ||
גרסה מ־17:00, 17 במרץ 2016
| משנה: | חולין ח ג |
| בבלי: | עבודה זרה סז, חולין קח, פסחים מד, זבחים עט |
| ירושלמי: | נזיר ו א |
| רמב"ם: | מאכלות אסורות |
| שולחן ערוך: | יורה דעה צח ב |
כאשר מעורבים איסור תורה והיתר, ומבחינה הלכתית נשאר רק הטעם של האיסור, האם הטעם אסור מהתורה כמו עיקר האיסור או מדברי חכמים.
מהיכן נלמד האיסור
בתלמוד הבבלי (פסחים מד ב) נחלקו מהיכן נלמד איסור טעם כעיקר
שיטת חכמים
מהפסוק "וְכָל מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה" (במדבר ו ג) נלמד שמים שהושרו בהם ענבים עד שהמים קיבלו טעם אסורים לנזיר.
מכיוון שאיסור זה זמני, אין בו איסור הנאה ואין אפשרות להתיר אותו, אפשר ללמוד קל וחומר לשאר איסורים.
מהפסוק "לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ" (דברים יד כא) נלמד שאסור לבשל בשר בחלב