הבדלים בין גרסאות בדף "תפילת ערבית רשות או חובה"
נתנאל מיהוד (שיחה | תרומות) (הוספה בדעת ראה) |
נתנאל מיהוד (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 82: | שורה 82: | ||
===חיזוקים למ"ד ערבית רשות=== | ===חיזוקים למ"ד ערבית רשות=== | ||
== פסיקת הלכה == | |||
'''מוסכם על כל הפוסקים''' שהאידנא כולם קיבלו עליהם כחובה. | |||
לענין חזרת הש"ץ בערבית מוסכם שלא עשו מפני שהיא מעיקרא רשות, ולדעת האחרונים אפילו שקיבלו כחובה לא אלים מנהגא לחדש חזרה וכ"כ '''א"ר ל"ח ומשנ"ב.''' ו'''ערוך השולחן''' כותב שזה בגלל שלענין תפילה קיבלנו ולענין חזרה לא קיבלנו ומוסיף שיש בזה טעמים נסתרים. | |||
נפסק ב'''באו"ה קז, א, 'פוסק'''' שצריך לפסוק כשחרית ומנחה ודלא '''כהרמב"ם.''' | |||
לענין מה שאמרו '''התוספות''' שערבית נדחת מפני מצווה וכן '''הירושלמי''' שמתי שנכנס למיטה לא חייב לקום להתפלל. נראה ב'''פנה"ל''' שלא נפסקו להלכה שכן דרך ההלכה היא בדרך של בהג ריף ודעימיה. | |||
# | # | ||
גרסה אחרונה מ־13:14, 15 בינואר 2024
| בבלי: | ברכות כז ע"ב |
| רמב"ם: | הל' תפילה וברכת כהנים א' ו' |
| שולחן ערוך: | או"ח רל"ז |
האם חובה להתפלל תפילת ערבית, או שמדובר על מצווה או על רשות?
מקור הדין בגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]
בגמרא (ברכות כז ע"ב) מובאת משנה שאומרת: "תְּפִלַּת הָעֶרֶב אֵין לָהּ קֶבַע". הגמרא אומרת שכוונת המשנה היא כמאן דאמר שתפילת ערבית רשות. כי אם הכוונה היתה שאין לה קבע - שאפשר להתפלל כל הלילה - המשנה היתה אומרת "תְּפִלַּת הָעֶרֶב כׇּל הַלַּיְלָה".
מובאת בגמרא מחלוקת תנאים ואמוראים על זה[1]:
רבן גמליאל: תפילת ערבית חובה. - כך הלכה לפי אביי ושמואל.
רבי יהושע: תפילת ערבית רשות. - כך הלכה לפי רב[א][2]
ראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
רי"ף[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרי"ף (י"ח ב') פוסק שהלכה כרבא שתפילת ערבית רשות, אבל הוא שזה רשות רק אם לא התפלל ערבית עדיין, אבל אם כבר התפלל תפילת ערבית - כבר הפך אותה לחובה על עצמו.
תוספות[עריכה | עריכת קוד מקור]
התוספות (ברכות כו. ד"ה טעה) אומר שבעיקרון הלכה כרבא באיסורים - ורב אומר שתפילת ערבית רשות. ולכן כך אמורה להיות ההלכה. אבל הוא מקשה שתי קושיות:
- "טעה ולא התפלל ערבית מתפלל בשחרית שתים" - ואם תפילת ערבית רשות - למה הוא צריך להשלים?
- שנינו (ל:) ש"טעה ולא התפלל יעלה ויבוא בלילה אין מחזירים אותו משום דאין מקדשין את החדש בלילה", ואם תפילת ערבית באמת רשות - למה היינו צריכים את התירוץ הזה? מספיק להגיד שלא מחזירים אותו כי תפילת ערבית רשות.
מתרץ תוספות שזה שאמרנו תפילת ערבית רשות הכוונה רק שאם יש לו מצווה אחרת עוברת - אז אמרנו שלא יתפלל משום המצווה האחרת שעוברת, אבל לחינם אין לבטלה.
רבינו יונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבינו יונה מקשה את הקושיות של התוספות, ומביא מספר תירוצים:
- בעל הלכות גדולות - מה שאמרנו שתפילת ערבית רשות, זה דווקא אם לא התפלל ערבית עדיין. אבל אם התפלל תפילת ערבית החשיב אותה כחובה על עצמו. ולכן - אם לא התפלל ערבית צריך לחזור, ואם לא הזכיר יעלה ויבוא היינו צריכים את הטעם של שאין מקדשים את החודש בלילה.
- מסביר את תירוץ רבינו יצחק הזקן (כנראה תירוץ תוספות לעיל) שהכוונה ברשות - זה שזה לא חובה כמו יוצר ומנחה, אלא שזה מצווה, ומצווה לגבי חובה קוראים לזה "רשות". ומביא ראיה מהגמרא בשבת (ט:) שאמרנו שמי שלא התפלל תפילת ערבית - אם כבר התיר את חגורתו - לא מטריחים אותו. הא שאם לא התיר את חגורתו - מטריחים אותו. כי זה לא רשות גמורה, אלא "רק" מצווה. אלא שודאי מצווה גמורה להתפלל ערבית, ויש להתפלל אותה איפה שאין טורח
רבינו יונה ממשיך ומקשה מהגמרא ביומא (פז:) שאומרת שתפילת נעילה ביוה"כ פוטרת את ערבית, ואם ערבית מצווה או חובה - איך היא פוטרת.
לדעת ר"י הזקן מתרץ שאפשר שהוא עייף ויגע מהתפילות והצום וכמאן שהתיר את חגורו דמי.
אבל לדעת בה"ג קשה - שאם מדובר על אדם שכבר קבע על עצמו ערבית כחובה - איך יתכן שנתיר לו כאן שנעילה יפטור אותו מערבית. ואם לא קבע לעצמו את ערבית כחובה - למה בכלל צריך להגיד שנעילה פוטרת אותו?
ולכן אומר שהתירוץ של ר"י הזקן הוא עיקר.
אומר שהרי"ף כתב את שניהם - ודווקא חיזק יותר את התירוץ של בה"ג.
רשב"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרשב"א (כז.) מביא שהגאונים פסקו כרבא - כי הלכה כרבא באיסורים וגם כי בגלל שתפילה שדרבנן הולכים אחרי המקל.
ומביא את הסבר הבה"ג שאם התפלל פעם אחת - כבר הפך את התפילה מבחינתו לחובה. ומביא את התירוץ שמדובר על מצווה ולא רשות גמורה.
ומיהו קשיא - דאי מצוה עליה לצלויי ומיד שוייה אנפשיה כחובה, א"כ ההיא דשבת לא מתוקמא אלא בזימנא קמייתא דבעי לצלויי. ועוד, דאמרינן ביומא (צז:) א"ר תפלה נעילה פוטר של ערבית. ופריך והא אמר רב תפלת ערבית רשות ולמה לי פטורא. ומשני לדברי האומר חובה קאמר. - ואם איתא, למה לי לדחוקה ולאוקומא כמאן דאמר חובא, הא מצי לאוקומה כדעתיה דרב גופיה דאי צלי לה חדא זימנא הא שוי אנפשיה כחובה ולוקמה בהכין. ואפילו בגברא דלא צלי ליה, מכל מקום מצוה איכא, והשתא תפלת נעילה פטר ליה מההיא מצוה? ויש לי לומר דאין הכי נמי, ואדרבה למ"ד תפלת ערבית רשות שייכא הא דרב טפי, דאי למאן דאמר חובה, אמאי פטר ליה תפלת נעילה? אבל השתא דתפלת ערבית רשות כעין מצוה אתיא תפלת נעילה ופטר לה והכי נמי איתא בירושלמי בפירקין דגרס התם: "אמר רבי יעקב בר אחא תני תמן תפלת הערב מהו? ר"ג אומר חובה. ר' יהושע אומר רשות. אמר רבי חנינא אתיאן אילין פלוגתא כאילין פלוגתא, מר דמר חובא- אין נעילה פוטרת של ערב..." והא דלא מתרץ לה התם הכין משום דבעית לתרוצה במאי דסליק אדעתיה דמקשה ולמ"ד רשות לא פטורא דרשות גמור הוא ואוקמה כמ"ד חובה ודלא כסברא דירושלמי דהכא.
ואלא מיהו אכתי קשיא, דאי איתא דכי צלי לה חדא זימנא שויא אנפשיה חובא, מאי קא קשיא ליה? דהא נהוג עלמא לצלויי והוה ליה חובה!? ואיכא למימר דהכא נמי טעי בדרב דרב חובא משוי ליה מכי צלי לה חדא זימנא והוו מצי לשנויי הכין אלא דלרווחא דמילתא קא משני ליה כדסברא דקא סלקא דעתין. ובתוס' אמרו דאפילו למ"ד רשות, בכדי לא מבטלינן ליה, והיינו דרב דאמר אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין את החדש אלא ביום, דמשמע הא לאו הכין מחזירין אותו. והיינו נמי דר' יוחנן דאמר טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים. וההיא דיומא דפריך והאמר רב תפלת ערבית רשות ולמה לי פטורא, דמשמע דלמ"ד רשות פטור לגמרי, דאיכא למימר דהתם נמי לאו בחנם מבטל ליה אלא משום טירחא דאריכות תענית והשתא אתי שפיר ההיא דשבת.
ריטב"א[עריכה | עריכת קוד מקור]
הריטב"א פוסק דווקא כשמואל, ומביאים חיזוקים לפסוק כך.
רא"ה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרא"ה (פסקה תפילת הערב אין קבע) לא מביא את כל החילוקים - ופוסק שאכן תפילת ערבית רשות, אולם הוא מביא שמה שהתכוון רבו באמירה "אם התפלל שוויא חובה" הכוונה היא לאותה תפילה.
הרמב"ם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרמב"ם (א' ו') פוסק שתפילת ערבית לא חובה, והסיבה שנוהגים בה חובה היא שנהגו בני ישראל בכל המקומות להתפלל ערבית - וקבלוה עליהם כחובה.
וְאֵין תְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה כִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה. וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְקִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם כִּתְפִלַּת חוֹבָה:
וכן גם פוסק הרמב"ם (ג' ז') ואומר שאפשר להתפלל תפילת ערבית בלילי שבת קודם שתשקע החמה - כי תפילת ערבית רשות ואין מדקדקין בזמנה. (בתנאי שיקרא ק"ש בזמנה אחרי צאת הכוכבים) וכן גם פוסק (ט' ט') שזו הסיבה שאין חזרת הש"ץ בערבית - כי תפילת ערבית רשות. וכן (י' ו') התחיל להתפלל ערבית ובאמצע נזכר שכבר התפלל - לא עוצר תפילתו - כי מראש מכוונים בערבית על דעת שאינה חובה.
סיכום הסברות לכל אחת מהדעות[עריכה | עריכת קוד מקור]
חיזוקים למ"ד ערבית חובה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לא אוכלים לפני ק"ש ותפילת ערבית - שמא ישכח.
- שכח להתפלל ערבית - מתפלל שחרית שניים.
- שכח יעלה ויבוא בערבית - לא חוזר, אבל מהסיבה כי לא מקדשים את החודש בלילה.
- שכח להבדיל בתפילה במוצ"ש - אינו חוזר, אבל מהסיבה כי מבדיל על הכוס.
- המעשה עם רבן גמליאל ששאל אם יש מי שחולק על כך שתפילת ערבית חובה.
תירוצים:
- רבינו חננאל: המקורות הנ"ל הם במקומות שרגילים להתפלל, והאידנא נהגו.
- ר"י: הכוונה ברשות היא שזה לא חובה אלא מצווה, אבל לא מבטלים אותה בחינם.
חיזוקים למ"ד ערבית רשות[עריכה | עריכת קוד מקור]
פסיקת הלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מוסכם על כל הפוסקים שהאידנא כולם קיבלו עליהם כחובה.
לענין חזרת הש"ץ בערבית מוסכם שלא עשו מפני שהיא מעיקרא רשות, ולדעת האחרונים אפילו שקיבלו כחובה לא אלים מנהגא לחדש חזרה וכ"כ א"ר ל"ח ומשנ"ב. וערוך השולחן כותב שזה בגלל שלענין תפילה קיבלנו ולענין חזרה לא קיבלנו ומוסיף שיש בזה טעמים נסתרים.
נפסק בבאו"ה קז, א, 'פוסק' שצריך לפסוק כשחרית ומנחה ודלא כהרמב"ם.
לענין מה שאמרו התוספות שערבית נדחת מפני מצווה וכן הירושלמי שמתי שנכנס למיטה לא חייב לקום להתפלל. נראה בפנה"ל שלא נפסקו להלכה שכן דרך ההלכה היא בדרך של בהג ריף ודעימיה.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
שיעורים, מאמרים וכתבי עת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תפילת ערבית: רשות או חובה? באתר דין
- תפילת ערבית רשות, באתר עולמות
- תפילת עמידה של ערבית, בספר תפילה פניני הלכה
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ בגמרא שם מובאת גם המחלוקת המפורסמת בין לרבן גמליאל לרבי יהושע. שתלמיד בא ושאל גם את רבן גמליאל וגם את רבי יהושע מה דין תפילת ערבית. רבי יהושע אמר רשות ורבן גמליאל אמר חובה. ושרבן גמליאל העמיד את רבי יהושע וחכמים הדיחו אותו ומינו את רבי אליעזר במקום. אך לא נראה שלסיפור יש נפק"מ לדין
- ^ מחלוקת בגרסאות האם זה רב או רבא