עריכה אחת
הבדלים בין גרסאות בדף "תחילת זמן קריאת שמע של ערבית"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←סוגיית הגמרא
| שורה 17: | שורה 17: | ||
דעת חכמים דברייתא ב' ודעת ר' יהושע דברייתא ג' הן דעה אחת עם סתם מתניתין שהוא צאת הכוכבים. כמו כן דעת ת"ק דברייתא א' היא אחת עם דעת ר' חנינא דברייתא ג' שהוא משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח. ועל שיטת ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא, משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב, כתב '''רש"י''' (ד"ה נכנסין להסב) בשם י"א שהוא בערבי שבתות, וא"כ היא שיטה אחת עם ר' מאיר דברייתא ב'. | דעת חכמים דברייתא ב' ודעת ר' יהושע דברייתא ג' הן דעה אחת עם סתם מתניתין שהוא צאת הכוכבים. כמו כן דעת ת"ק דברייתא א' היא אחת עם דעת ר' חנינא דברייתא ג' שהוא משעה שהעני נכנס לאכול פתו במלח. ועל שיטת ר' אחאי ואמרי לה ר' אחא, משעה שרוב בני אדם נכנסים להסב, כתב '''רש"י''' (ד"ה נכנסין להסב) בשם י"א שהוא בערבי שבתות, וא"כ היא שיטה אחת עם ר' מאיר דברייתא ב'. | ||
עוד מבואר בגמרא שהשעה שעני נכנס לאכול פתו, הוא מאוחר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, ודעת ר' אליעזר שקדש היום בערבי שבתות הוא מוקדם משניהם, ועל פי '''רש"י''' (ד"ה משעה שקדש) הוא בין השמשות. <br />עוד מבואר ב'''רש"י''' ( | עוד מבואר בגמרא שהשעה שעני נכנס לאכול פתו, הוא מאוחר משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, ודעת ר' אליעזר שקדש היום בערבי שבתות הוא מוקדם משניהם, ועל פי '''רש"י''' (ד"ה משעה שקדש) הוא בין השמשות. <br />עוד מבואר ב'''רש"י''' (ד"ה משעה שהכהנים טובלים) ששיטת ר"מ דברייתא ג', היינו שעה שהכהנים טובלים הוא המוקדם מכולם, והוא קודם בין השמשות מעט,<br />וב'''רש"י''' (ד"ה נכנסין להסב) שהזמן שבני אדם נכנסים להסב, הוא המאוחר מכולם. וכן מבואר ב'''ירושלמי''' (ברכות א א) שזמן זה הוא המאוחר מכולם. אבל בדברי ר"י ב'''תוס'''' (סוד"ה מאימתי) מבואר שהוא מוקדם יותר מן השקיעה. | ||
נמצא על פי רש"י שארבע שיטות יש ואלו סדרן: | נמצא על פי רש"י שארבע שיטות יש ואלו סדרן: | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
מנהג קדום היה בחלק מקהילות ישראל לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום, ודלא כסתם מתני'. | מנהג קדום היה בחלק מקהילות ישראל לקרוא קריאת שמע של ערבית מבעוד יום, ודלא כסתם מתני'. | ||
=== שיטות הראשונים === | ===שיטות הראשונים=== | ||
====שיטת רש"י==== | ====שיטת רש"י==== | ||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
וב'''תוס'''' (ד"ה מאימתי) הקשו על דברי רש"י ד' קושיות: | וב'''תוס'''' (ד"ה מאימתי) הקשו על דברי רש"י ד' קושיות: | ||
# הרי צריך לקרוא א"כ ג' פרשיות על המטה, והעולם אינם רגילים לקרוא אלא פרשה אחת. | #הרי צריך לקרוא א"כ ג' פרשיות על המטה, והעולם אינם רגילים לקרוא אלא פרשה אחת. | ||
# שא"כ צריך לברך ברכות ק"ש על מטתו, שהרי בה יוצא ידי חובה [וכדעת רב עמרם גאון]. | #שא"כ צריך לברך ברכות ק"ש על מטתו, שהרי בה יוצא ידי חובה [וכדעת רב עמרם גאון]. | ||
# שהרי [[קריאת שמע על המטה וברכת המפיל|ק"ש על המטה אינה חובה]], אלא רק בשביל המזיקין, ותלמיד חכם פטור מקריאתה [והרא"ש דחה קושיה זו דמיירי בקראה בזמנה בביה"כ] | #שהרי [[קריאת שמע על המטה וברכת המפיל|ק"ש על המטה אינה חובה]], אלא רק בשביל המזיקין, ותלמיד חכם פטור מקריאתה [והרא"ש דחה קושיה זו דמיירי בקראה בזמנה בביה"כ] | ||
# שלדברי רש"י יוצא שתפילת ערבית מתפללים לפני קריאת שמע וכריב"ל שאמר תפילות באמצע תיקנום, ואנן קיי"ל כר' יוחנן שיש לקרוא ק"ש קודם ערבית, משום [[סמיכת גאולה לתפילה|סמיכות גאולה לתפילה]]. | #שלדברי רש"י יוצא שתפילת ערבית מתפללים לפני קריאת שמע וכריב"ל שאמר תפילות באמצע תיקנום, ואנן קיי"ל כר' יוחנן שיש לקרוא ק"ש קודם ערבית, משום [[סמיכת גאולה לתפילה|סמיכות גאולה לתפילה]]. | ||
וה'''רשב"א''' שם יישב כל קושיות התוס' על רש"י. שמה שקוראים רק פרשה ראשונה הוא משום דהיא מהתורה, אבל שאר פרשיות שהן של דבריהם, לא חייבוהו לחזור ולקרות. ומש"כ צריך לברך על קריאתה בלילה, אין הברכות מעכבות. ומש"כ שיש לסמוך גאולה לתפילה, כך הוא עיקר הדין כשמתפלל שלא בבית הכנסת או כשמתפלל כשהגיע זמן קריאת שמע, אך אם לא הגיע הזמן, תפילה בציבור עדיפא ממסמך גאולה לתפילה. | וה'''רשב"א''' שם יישב כל קושיות התוס' על רש"י. שמה שקוראים רק פרשה ראשונה הוא משום דהיא מהתורה, אבל שאר פרשיות שהן של דבריהם, לא חייבוהו לחזור ולקרות. ומש"כ צריך לברך על קריאתה בלילה, אין הברכות מעכבות. ומש"כ שיש לסמוך גאולה לתפילה, כך הוא עיקר הדין כשמתפלל שלא בבית הכנסת או כשמתפלל כשהגיע זמן קריאת שמע, אך אם לא הגיע הזמן, תפילה בציבור עדיפא ממסמך גאולה לתפילה. | ||