פורים שחל להיות בשבת

שואלין ודורשין

אומר ר' יהושע בן לוי בגמרא (ד א) שאם פורים חל בשבת שואלין ודורשין בעניינו של יום, שכיוון שאסור לקרוא את המגילה (כדלקמן), תקנו שידרשו בענייני פורים. ואף שתיקן משה לישראל בכל חג לדרוש בהלכות החג, הוה אמינא שכיון שאסור לקרוא את המגילה משום גזרה, גזרו דרשה אטו קריאתה, קמ"ל.

מה דורשין

ברש"י (ד"ה שואלין) משמע שהדרשה היא בעניין המגילה, במקום המגילה שאי אפשר לקרוא. אולם ברמב"ם (מגילה א יג) כתב שהדרשה היא בהלכות פורים, כדי להזכיר שהוא פורים.

מחלוקת התנאים

במשנה (מגילה א א) כתוב שאם חל יום י"ד באדר בשבת, כפרים ועיירות גדולות מקדימים וקוראים את המגילה ביום הכניסה, כלומר יום חמישי, ומוקפות חומה קוראים למחר, כלומר ביום ראשון.
דעה אחרת מובאת בגמרא (מגילה ד ב) שעיירות גדולות קוראות את המגילה ביום שישי, ולא ביום חמישי.
הדעה המוזכרת במשנה היא למעשה דעת רבי שסובר שהואיל ונדחו עיירות גדולות מלקרוא בי"ד, ידחו ליום הכניסה כמו הכפרים. וכן היא דעת ר' חלבו, שסובר של הנדחה מיום קריאתו המקורית, נדחה ליום הכניסה.

טעם שלא קוראים מגילה בשבת

מבואר בגמרא (ד ב) שלכולי עלמא לא קוראים מגילה בשבת.
נחלקו האמוראים בטעם הדבר. לדעת רבה הטעם הוא משום גזירה שמא ילך אצל בקי ללמוד ויעבירנה ד' אמות ברשות הרבים. שכיון שהכל חייבים בקריאת המגילה ואין הכל בקיאים בקריאתה חיישינן שמא יעבירנה ד' אמות.
דעת רב יוסף היא שהטעם הוא מפני שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה לחלק להם מתנות לאביונים, ואי אפשר לחלק בשבת, ולכן אין קוראים את המגילה בשבת על מנת שיוכלו לחלק להם בו ביום.

זמן שמחה

בסוף הסוגיה אומרת הגמרא שאע"פ שאת קריאת המגילה מקדימים לפני שבת, שמחה אינה אלא בזמנה. כלומר את המשתה יש לעשות ביום י"ד עצמו ולא להקדימו.