הבדלים בין גרסאות בדף "החזרת, הוספת והחלפת הכיסוי בשבת"
| שורה 12: | שורה 12: | ||
אבל דעת '''ר"י''' בתוס' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=51&format=pdf (שבת נא א ד"ה כסהו)] שהמשנה מתירה גם בנתגלה מבעוד יום, אלא שזהו דווקא [[#נתגלה מעצמו או גילהו בידיים|כשנתגלה מעצמו]], אך אם [[#נתגלה מעצמו או גילהו בידיים|גילהו בידיים]] מבעוד יום אסור לו להחזירו משתחשך. וכן כתבו '''הרא"ש''' (שבת ד י) '''והטור''' (אורח חיים רנז). | אבל דעת '''ר"י''' בתוס' [http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=2&daf=51&format=pdf (שבת נא א ד"ה כסהו)] שהמשנה מתירה גם בנתגלה מבעוד יום, אלא שזהו דווקא [[#נתגלה מעצמו או גילהו בידיים|כשנתגלה מעצמו]], אך אם [[#נתגלה מעצמו או גילהו בידיים|גילהו בידיים]] מבעוד יום אסור לו להחזירו משתחשך. וכן כתבו '''הרא"ש''' (שבת ד י) '''והטור''' (אורח חיים רנז). | ||
וה'''סמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20520&hilite=361854f3-8f74-435a-aa7e-7fab0c172586&st=%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%A0%D7%94&pgnum=68 (לא תעשה סא)], הביא שתי הדעות ולבסוף והכריע מהירושלמי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=27e06749-9c16-4b9d-a82d-dd208b1c970f&st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%93&pgnum=65 (שבת ד ג)] כדברי ספר התרומה. שבירושלמי כתוב נתגלה מבעוד יום, מכסהו מבעוד יום, נתגלה משחשיכה, מכסהו משחשיכה, משמע שבנתגלה מבעוד יום אסור לכסותו משחשיכה. אמנם לפי הגירסה שלפנינו, יש המשך לדברי הירושלמי והוא מסתפק בנתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום, אם מותר לכסותו או לא, ולא איפשטא. וגם הב"י (אורח חיים רנז ד) כתב שדברי הירושלמי כסמ"ג, ואפשר שגירסה אחרת היתה לפניהם. <BR/> | וה'''סמ"ג''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20520&hilite=361854f3-8f74-435a-aa7e-7fab0c172586&st=%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%A0%D7%94&pgnum=68 (לא תעשה סא)], הביא שתי הדעות ולבסוף והכריע '''מהירושלמי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14141&hilite=27e06749-9c16-4b9d-a82d-dd208b1c970f&st=%D7%A4%D7%A8%D7%A7+%D7%93&pgnum=65 (שבת ד ג)] כדברי ספר התרומה. שבירושלמי כתוב נתגלה מבעוד יום, מכסהו מבעוד יום, נתגלה משחשיכה, מכסהו משחשיכה, משמע שבנתגלה מבעוד יום אסור לכסותו משחשיכה. אמנם לפי הגירסה שלפנינו, יש המשך לדברי הירושלמי והוא מסתפק בנתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום, אם מותר לכסותו או לא, ולא איפשטא. וגם '''הב"י''' (אורח חיים רנז ד) כתב שדברי הירושלמי כסמ"ג, ואפשר שגירסה אחרת היתה לפניהם. <BR/> | ||
ועיין בב"ח (אורח חיים רנז ד) שחלק על הב"י בהבנת הסמ"ג, וכתב שדעתו להכריע כר"י, שהרי הביא דעתו באחרונה. וכנראה שלפני הב"ח היתה מהדורא קמא של הסמ"ג, ששם ליתא כל הראיה מהירושלמי. | ועיין '''בב"ח''' (אורח חיים רנז ד) שחלק על הב"י בהבנת הסמ"ג, וכתב שדעתו להכריע כר"י, שהרי הביא דעתו באחרונה. וכנראה שלפני הב"ח היתה מהדורא קמא של הסמ"ג, ששם ליתא כל הראיה מהירושלמי. | ||
ובדעת הרמב"ם (שבת ד ד) דייק הב"י (שם) דס"ל דמותר לכסות רק אם נתגלה משחשיכה, אבל אם נתגלה מבעוד יום אסור. שהרמב"ם כתב "חמין שטמנן מערב שבת ונתגלו בשבת מותר לכסותן", ולכן הכריע גם הב"י עצמו לחומרא.</br> אבל גם על זה השיג הב"ח () שם וכתב שאפשר לפרש את הרמב"ם שמתיר אף בנתגלה מבעוד יום, ויש לקוראו כך: "חמין שטמנן מערב שבת ונתגלו, בשבת מותר לכסותן". וסיים שם, דאפילו נאמר שהרמב"ם אינו מתיר בנתגלה מבעוד יום, מ"מ יש להכריע לקולא כדעת רוב הפוסקים במידי דרבנן. | ובדעת '''הרמב"ם''' (שבת ד ד) דייק הב"י (שם) דס"ל דמותר לכסות רק אם נתגלה משחשיכה, אבל אם נתגלה מבעוד יום אסור. שהרמב"ם כתב "חמין שטמנן מערב שבת ונתגלו בשבת מותר לכסותן", ולכן הכריע גם הב"י עצמו לחומרא.</br> אבל גם על זה השיג הב"ח () שם וכתב שאפשר לפרש את הרמב"ם שמתיר אף בנתגלה מבעוד יום, ויש לקוראו כך: "חמין שטמנן מערב שבת ונתגלו, בשבת מותר לכסותן". וסיים שם, דאפילו נאמר שהרמב"ם אינו מתיר בנתגלה מבעוד יום, מ"מ יש להכריע לקולא כדעת רוב הפוסקים במידי דרבנן. | ||
<h3> נתגלה מעצמו או גילהו בידיים </h3> | <h3> נתגלה מעצמו או גילהו בידיים </h3> | ||
גרסה מ־17:43, 23 בנובמבר 2015
אדם שהטמין תבשיל בערב שבת באופן המותר, ורוצה בשבת להחזיר כיסוי שנפל או שהסירו הוא בעצמו, וכן להחליף את הכיסוי או להוסיף על הכיסוי הקיים, האם מותר או לא.
החזרת הטמנה
המשנה (שבת ד ב) מתירה להחזיר בשבת כיסוי שנתגלה. אלא שלא מבואר בדבריה האם מדובר בכיסוי שנתגלה משחשיכה דווקא, או אפילו נתגלה מבעוד יום.
וכן לא מבואר כל הצורך, האם מדובר בנתגלה הכסוי מאליו, או שגילה האדם בעצמו את הכיסוי. שהיה מקום לומר שדווקא נתגלה מאליו מותר, אבל אם גילה בעצמו, הרי שמוכח שדעתו שאינו רוצה בהטמנה, ועכשיו שמחזיר בשבת נראה כהטמנה חדשה. אך לאידך גיסא, אם הוציא את הכיסוי על מנת להחזירו, הרי פחות נראה כמטמין מחדש, מאשר כשנפל מאליו וחוזר ומכסהו.
נתגלה מבעוד יום או משחשיכה
בעל ספר התרומה (שבת רלא פסק דיני הטמנה) כתב דהמשנה איירי משחשיכה, דדווקא אם נתגלה משחשיכה מותר לכסותו, אבל נתגלה מבעוד יום, אפילו נפל מעצמו, אסור לכסותו משתחשך דדמי לתחילת הטמנה.
וכן משמע במאירי בביאור המשנה (נא א) שכתב בפשיטות שמדובר שנתגלה הכיסוי בלילה, ומשמע בדבריו, שאם נתגלה מבעוד יום אסור לכסותו משתחשך משום דהוי הטמנה [ודלא כסה"ת שכתב דדמי לתחילת הטמנה], כי כתב שם בטעם ההיתר שבגילוי מועט לא חיישינן שמא ירתיח, ולפי"ז בנתגלה מבעוד יום, שעבר זמן מרובה, שוב יש חשש שמא ירתיח, ואסור מדינא.
אבל דעת ר"י בתוס' (שבת נא א ד"ה כסהו) שהמשנה מתירה גם בנתגלה מבעוד יום, אלא שזהו דווקא כשנתגלה מעצמו, אך אם גילהו בידיים מבעוד יום אסור לו להחזירו משתחשך. וכן כתבו הרא"ש (שבת ד י) והטור (אורח חיים רנז).
והסמ"ג (לא תעשה סא), הביא שתי הדעות ולבסוף והכריע מהירושלמי (שבת ד ג) כדברי ספר התרומה. שבירושלמי כתוב נתגלה מבעוד יום, מכסהו מבעוד יום, נתגלה משחשיכה, מכסהו משחשיכה, משמע שבנתגלה מבעוד יום אסור לכסותו משחשיכה. אמנם לפי הגירסה שלפנינו, יש המשך לדברי הירושלמי והוא מסתפק בנתגלה מבעוד יום וקדש עליו היום, אם מותר לכסותו או לא, ולא איפשטא. וגם הב"י (אורח חיים רנז ד) כתב שדברי הירושלמי כסמ"ג, ואפשר שגירסה אחרת היתה לפניהם.
ועיין בב"ח (אורח חיים רנז ד) שחלק על הב"י בהבנת הסמ"ג, וכתב שדעתו להכריע כר"י, שהרי הביא דעתו באחרונה. וכנראה שלפני הב"ח היתה מהדורא קמא של הסמ"ג, ששם ליתא כל הראיה מהירושלמי.
ובדעת הרמב"ם (שבת ד ד) דייק הב"י (שם) דס"ל דמותר לכסות רק אם נתגלה משחשיכה, אבל אם נתגלה מבעוד יום אסור. שהרמב"ם כתב "חמין שטמנן מערב שבת ונתגלו בשבת מותר לכסותן", ולכן הכריע גם הב"י עצמו לחומרא.
אבל גם על זה השיג הב"ח () שם וכתב שאפשר לפרש את הרמב"ם שמתיר אף בנתגלה מבעוד יום, ויש לקוראו כך: "חמין שטמנן מערב שבת ונתגלו, בשבת מותר לכסותן". וסיים שם, דאפילו נאמר שהרמב"ם אינו מתיר בנתגלה מבעוד יום, מ"מ יש להכריע לקולא כדעת רוב הפוסקים במידי דרבנן.