הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 2: | שורה 2: | ||
{{סוגיה בבניה}} | {{סוגיה בבניה}} | ||
מה הדין במקרה של נ"ט בר נ"ט = | מה הדין במקרה של נ"ט בר נ"ט = כלומר דבר אחד נתן טעם במאכל ואותו מאכל נתן טעם במאכל אחר | ||
{{מקורות||חולין קיא.ב||הלכות מאכלות אסורות פרק ט. כג|יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה א|}} | {{מקורות| |חולין קיא.ב| |הלכות מאכלות אסורות פרק ט. כג|יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה א|}} | ||
== הבנת הראשונים את הגמ' == | == הבנת הראשונים את הגמ' == | ||
גרסה מ־09:40, 3 באפריל 2016
מה הדין במקרה של נ"ט בר נ"ט = כלומר דבר אחד נתן טעם במאכל ואותו מאכל נתן טעם במאכל אחר
| בבלי: | חולין קיא.ב |
| רמב"ם: | הלכות מאכלות אסורות פרק ט. כג |
| שולחן ערוך: | יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה א |
הבנת הראשונים את הגמ'
נביא את הגמ' ודעות הראשונים איך להבין את המקרה של הגמ'.
רש"י
מדובר שבישלו בשר בסיר ואחר כך העבירו אותו לקערה, אחרי ניקיון הקערה הכניסו לתוכה דגים שגמרו להיצלות (חמים).
צמצום מחלוקת רב ושמואל
רש"י (חולין קי"א.ב) ד"ה נ"ט בר נ"ט- "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר."