הבדלים בין גרסאות בדף "נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 6: | שורה 6: | ||
{{מקורות| |חולין קיא.ב| |הלכות מאכלות אסורות פרק ט. כג|יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה א|}} | {{מקורות| |חולין קיא.ב| |הלכות מאכלות אסורות פרק ט. כג|יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה א|}} | ||
נביא את הגמ' ודעות הראשונים איך להבין את המקרה של הגמ'. | נביא את הגמ' ודעות הראשונים איך להבין את המקרה של הגמ'. | ||
== גמ' חולין קי"א.ב == | |||
== רש"י == | == רש"י == | ||
גרסה מ־09:52, 3 באפריל 2016
מה הדין במקרה של נ"ט בר נ"ט = כלומר דבר אחד נתן טעם במאכל ואותו מאכל נתן טעם במאכל אחר
| בבלי: | חולין קיא.ב |
| רמב"ם: | הלכות מאכלות אסורות פרק ט. כג |
| שולחן ערוך: | יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צה א |
נביא את הגמ' ודעות הראשונים איך להבין את המקרה של הגמ'.
גמ' חולין קי"א.ב
רש"י
מדובר שבישלו בשר בסיר ואחר כך העבירו אותו לקערה, אחרי ניקיון הקערה הכניסו לתוכה דגים שגמרו להיצלות (חמים).
צמצום מחלוקת רב ושמואל
רש"י (חולין קי"א.ב) ד"ה נ"ט בר נ"ט- "אם היו מבושלים עם בשר ממש היה אסור לאוכלן בכותח אי נמי מודה שמואל שאסור לאכול חלב רותח בקערה... אבל קערה זו היא עצמה אינה בשר אלא על ידי נותן טעם ואינה כבשר."