הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:עליה להר הבית"
רועי מרדכי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{{מקורות|כלים א ה|פסחים סז א|ירושלמי|ביאת מקדש ג ג-ד|אורח חיים תקסא ה (שערי תשובה)}} אם מותר ל...") |
רועי מרדכי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ה'''רדב"ז''' (תרצא) כתב שהדבר ברור בלי ספק שהסלע הנמצא תחת כיפת הזהב, המכונה בפי הערבים 'אלסכרא', הוא אבן השתיה. על בסיס זה התיר הרדב"ז להתקרב אליו עד המרחק שבו היתה העזרה. את דברי הרדב"ז הביאו להלכה גם ה'''חיד"א''' (ברכי יוסף תקסא ג) , ה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) , ו'''כף החיים''' (אורח חיים תקסא ח). | ה'''רדב"ז''' (תרצא) כתב שהדבר ברור בלי ספק שהסלע הנמצא תחת כיפת הזהב, המכונה בפי הערבים 'אלסכרא', הוא אבן השתיה. על בסיס זה התיר הרדב"ז להתקרב אליו עד המרחק שבו היתה העזרה. את דברי הרדב"ז הביאו להלכה גם ה'''חיד"א''' (ברכי יוסף תקסא ג) , ה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) , ו'''כף החיים''' (אורח חיים תקסא ח). | ||
=== האם יש חולקים על הרזב"ז? === | === האם יש חולקים על הרזב"ז? === | ||
ה'''ציץ אליעזר''' (י א ס א) מציין שניים מהאחרונים שפקפקו בדבר מקומה של אבן השתיה. הראשון הוא '''ר' חיים אלפנדרי''' (דרך הקדש עמ' כד ב) שכתב שאיננו יודעים כיצד אבן השתיה עומדת, כי הגויים אומרים שהיא תלויה באויר וזה הפך התלמוד. הציץ אליעזר הבין שכוונתו לפקפק בדבר מקום אבן השתיה. | ===== 'דרך הקדש' ===== | ||
אך '''הרב קורן''' (חצרות בית ה' עמ' 305) סובר שאין כוונתו של ' | ה'''ציץ אליעזר''' (י א ס א) מציין שניים מהאחרונים שפקפקו בדבר מקומה של אבן השתיה. הראשון הוא '''ר' חיים אלפנדרי''' (דרך הקדש עמ' כד ב) שכתב שאיננו יודעים כיצד אבן השתיה עומדת, כי הגויים אומרים שהיא תלויה באויר וזה הפך התלמוד. הציץ אליעזר הבין שכוונתו לפקפק בדבר מקום אבן השתיה.<br /> | ||
אך '''הרב קורן''' (חצרות בית ה' עמ' 305) סובר שאין כוונתו של 'דרך הקדש' לחלוק על הרדב"ז. הרב אלפנדרי רק אומר שלא ידענו '''צורת עמידתה''' של אבן השתיה, אם עומדת באוויר כדברי הישמעאלים, כמו שמפורש בדבריו: "'''כיצד''' היא עומדת". ואדרבה מדבריו משמע שברור לו שהאבן שתחת הכיפה היא אבן השתיה ולכן תמה על דברי הישמעאלים שאמרו שהיא תלויה באוויר. <br /> | |||
מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים ה'''חיד"א''' (ברכי יוסף תקסא ג) וה'''שערי תשובה''' (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב"ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו. | |||
===== עבודה תמה ===== | |||
האחרון השני שמביא ה'ציץ אליעזר' כחולק על הרדב"ז הוא הרב חיים נתנזון בספר '''עבודה תמה'''(בנעילת שערים דף קיא). זה ספר שיוצא נגד הרב צבי הירש קלישר שרצה לחדש את עבודת הקרבנות.<br /> | |||
בעבודה תמה מזכיר שהרב קלישר מביא בשם הרב של גרידיץ שאפשר לחשב את מקום המזבח על פי מקומה של אבן השתיה. העבודה תמה יוצא כנגדו ואומר שכדי לפסוק הלכה על פי מקומה של אבן השתיה צריך על כך מסורת ברורה איש מפי איש. וכיון שהרבה שנים הישמעאלים לא מניחים ליהודים להיכנס אין מסורת כזו. | |||
אך נראה שהעבודה תמה כלל לא הכיר את תשובת הרדב"ז המסתמכת על מקום אבן השתיה להלכה, ולכן יצא נגד כך, אך אם היה רואה שהרדב"ז סמך על כך להלכה היה חוזר בו. ונביא כמה ראיות לכך.<br /> | |||
האחת, הוא מביא את מקומה של אבן השתיה בשם הרב קלישר שכתב 'שאומרים' ששם אבן השתיה, אם היה רואה את הרדב"ז שכתב שהדבר ברור בלי ספק ואף פסק זאת להלכה ודאי שלא היה מפקפק על כך.<br />ראיה נוספת לכך שלא ראה את תשובת הרדב"ז היא, העובדה שהוא מתיחס לאבן שתחת הכיפה כגבוהה ג' אצבעות בלבד, ואם היה רואה את תשובת הרדב"ז היה יודע שהיא גבוהה כיום ג' קומות , כמו שמביא הרדב"ז בפתיחת דבריו. | |||
גרסה מ־17:29, 24 בדצמבר 2017
| משנה: | כלים א ה |
| בבלי: | פסחים סז א |
| ירושלמי: | ירושלמי |
| רמב"ם: | ביאת מקדש ג ג-ד |
| שולחן ערוך: | אורח חיים תקסא ה (שערי תשובה) |
אם מותר לעלות להר הבית בזמן הזה לאחר טבילה. אם ידוע לנו מקום המקדש וטענות נוספות. סיכום הפולמוס בדור האחרון.
פתיחה: אילו טמאים אסורים בכניסה להר הבית
במשנה (כלים א ה) ובגמרא (פסחים סז א) וברמב"ם (ביאת מקדש ג ג-ד) מבואר שטמאי מתים אסורים להיכנס לבית המקדש והעזרות (למן החיל המקיף אותם), אך לשאר הר הבית מותר לטמא מת להיכנס. הטמאים שאסורים בהר הבית הם זבים וזבות נידות ויולדות. בענין בעל קרי, בגמרא מבואר שהוא אסור בכניסה להר הבית, אך הרמב"ם פסק שהוא מותר בכניסה.
אם ידוע לנו מקום המקדש
הרדב"ז (תרצא) כתב שהדבר ברור בלי ספק שהסלע הנמצא תחת כיפת הזהב, המכונה בפי הערבים 'אלסכרא', הוא אבן השתיה. על בסיס זה התיר הרדב"ז להתקרב אליו עד המרחק שבו היתה העזרה. את דברי הרדב"ז הביאו להלכה גם החיד"א (ברכי יוסף תקסא ג) , השערי תשובה (אורח חיים תקסא ג) , וכף החיים (אורח חיים תקסא ח).
האם יש חולקים על הרזב"ז?
'דרך הקדש'
הציץ אליעזר (י א ס א) מציין שניים מהאחרונים שפקפקו בדבר מקומה של אבן השתיה. הראשון הוא ר' חיים אלפנדרי (דרך הקדש עמ' כד ב) שכתב שאיננו יודעים כיצד אבן השתיה עומדת, כי הגויים אומרים שהיא תלויה באויר וזה הפך התלמוד. הציץ אליעזר הבין שכוונתו לפקפק בדבר מקום אבן השתיה.
אך הרב קורן (חצרות בית ה' עמ' 305) סובר שאין כוונתו של 'דרך הקדש' לחלוק על הרדב"ז. הרב אלפנדרי רק אומר שלא ידענו צורת עמידתה של אבן השתיה, אם עומדת באוויר כדברי הישמעאלים, כמו שמפורש בדבריו: "כיצד היא עומדת". ואדרבה מדבריו משמע שברור לו שהאבן שתחת הכיפה היא אבן השתיה ולכן תמה על דברי הישמעאלים שאמרו שהיא תלויה באוויר.
מעניין לציין כי את אותו ספר מביאים החיד"א (ברכי יוסף תקסא ג) והשערי תשובה (אורח חיים תקסא ג) דווקא בתור סיוע לרדב"ז, כיון שהוא פוסק בעמ' ו-ז שמותר להיכנס להר הבית לאחר טבילה כהלכה, אלא שהוא אומר שמי שנהג שלא להיכנס בשוק הכותנה - לא יבטל מנהגו.
עבודה תמה
האחרון השני שמביא ה'ציץ אליעזר' כחולק על הרדב"ז הוא הרב חיים נתנזון בספר עבודה תמה(בנעילת שערים דף קיא). זה ספר שיוצא נגד הרב צבי הירש קלישר שרצה לחדש את עבודת הקרבנות.
בעבודה תמה מזכיר שהרב קלישר מביא בשם הרב של גרידיץ שאפשר לחשב את מקום המזבח על פי מקומה של אבן השתיה. העבודה תמה יוצא כנגדו ואומר שכדי לפסוק הלכה על פי מקומה של אבן השתיה צריך על כך מסורת ברורה איש מפי איש. וכיון שהרבה שנים הישמעאלים לא מניחים ליהודים להיכנס אין מסורת כזו.
אך נראה שהעבודה תמה כלל לא הכיר את תשובת הרדב"ז המסתמכת על מקום אבן השתיה להלכה, ולכן יצא נגד כך, אך אם היה רואה שהרדב"ז סמך על כך להלכה היה חוזר בו. ונביא כמה ראיות לכך.
האחת, הוא מביא את מקומה של אבן השתיה בשם הרב קלישר שכתב 'שאומרים' ששם אבן השתיה, אם היה רואה את הרדב"ז שכתב שהדבר ברור בלי ספק ואף פסק זאת להלכה ודאי שלא היה מפקפק על כך.
ראיה נוספת לכך שלא ראה את תשובת הרדב"ז היא, העובדה שהוא מתיחס לאבן שתחת הכיפה כגבוהה ג' אצבעות בלבד, ואם היה רואה את תשובת הרדב"ז היה יודע שהיא גבוהה כיום ג' קומות , כמו שמביא הרדב"ז בפתיחת דבריו.