קריאת שמע בלא ברכות או בלא סדר בברכות

דיני ברכות קריאת שמע שלפניה ושלאחריה בשחרית ובערבית, מה מברך, אם הן מעכבות וכו'.

מקורות
משנה:	ברכות א ד
בבלי:	ברכות יא א - יב א

מה מברך וכמה

המשנה (ברכות א ד) קובעת שיש לברך לפני קריאת שמע של שחרית שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת, ואילו בקריאת שמע של ערבית יש לברך שתים לפניה ושתים לאחריה.

לשאלת הגמרא (ברכות יא א-ב) מה מברכים, עונה הגמרא שבבוקר אומר 'יוצר אור ובורא חושך' ובערב 'אהבת רבה' ויש אומרים 'אהבת עולם'.

האם ברכות מעכבות את קריאת שמע

הגמרא דנה בכמה מקומות בשאלה האם מותר לקרוא קריאת שמע בלא ברכות, כלומר ברכות אינן מעכבות, או שחובה לקרוא את קריאת שמע בברכותיה בלבד. כמו כן דנה הגמרא האם ברכות מעכבות זו את זו, כלומר אם מותר לברך רק חלק מהברכות. כמו כן, האם סדר הברכות מעכב או לא.

המשנה (ברכות ב א) אומרת שאדם שהיה קורא בתורה, והגיע לפרשת שמע, וכעת ראה שהגיע זמן קריאת שמע, אם כיוון ליבו לצאת ידי חובת הקריאה יצא ידי חובה.
בירושלמי (ברכות ב א) מדייק ר' בא מתוך המשנה, שברכות אינן מעכבות, שהרי הוא קורא בתורה בלי ברכות קריאת שמע, ואף על פי כן יוצא ידי חובה.
ר' יוסה שם אומר, ש'אם אומר את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן...', וביארו המפרשים את דבריו.
הפני משה מבאר שר' יוסה חולק הוא על ר' בא, וכוונתו לומר שכשם שהמשנה לא ציינה דבר בענין ההפסקה בין הפרשות, שהרי הפרשיות 'שמע' ו'והיה אם שמוע' אינן סמוכות במקרא, ובוודאי שבעודו קורא בתורה מפסיק הוא בכמה וכמה פרשיות שביניהן, ואף על פי כן לא ציינה המשנה דין זה, אלא על כרחך שגם לענין הברכות הוא כן, שאך על פי שלא הזכירה המשנה ענין הברכות אין לדייק מזה שאין הן מעכבות, כשם שאי אפשר לדייק לעניין ההפסקה, לפי שלא ציינה המשנה אלא מה שנוגע לגוף הדין.
כן נראה שפירש גם במראה הפנים, שיש גם דחייה של הדיוק מהמשנה לענין הברכות.

למרות הדחייה, רבנו חננאל מדייק מהמשנה שברכות אינן מעכבות, ולכן אם קרא קריאת שמע בלא ברכותיה יצא ידי חובה, שהרי הקורא בתורה אינו מברך, ובכל זאת יוצא, ושכן הוא בירושלמי.
לעומת זאת, דעת רב האי גאון שאמנם סדר הברכות אינו מעכב, אך חייב לברך את שתיהן, ומה שמדוייק בירושלמי שברכות אינן מעכבות זהו דווקא ביחיד, אבל בציבור מעכבין.