טיוטה:כחל

מקורות
משנה:	חולין (קט.)
בבלי:	חולין (קט:)
שולחן ערוך:	יורה דעה (צ)

"כחל" הוא עטין הבהמה. בהמה שנשחטה כדין, אף שבשרה מותר באכילה, הכחל שלה מכיל בתוכו חלב שנשאר מחייה, מה שלכאורה גורם לאיסור בשר בחלב כשמבשלים את הכחל לאכילה.

בגמ' ובפוסקים יש נידון לגבי בישול הכחל לבדו, בישולו עם בשר אחר נוסף, וצליית הכחל.

סוגיית הגמרא

הסוגיה העיקרית בדין הכחל נמצאת במסכת חולין (דף קט:). להלן עיקרה של סוגייה זו:

במשנה: הכחל קורעו ומוציא את חלבו לא קרעו אינו עובר עליו.

1. גמ': אמר רבי זירא אמר רב אינו עובר עליו ומותר.
2. ואיכא דאמרי א"ר זירא אמר רב אינו עובר עליו ואסור. ובהמשך הגמ': תניא כלישנא קמא דרב כחל שבשלו בחלבו מותר קבה שבשלה בחלבה אסור ומה הפרש בין זה לזה זה כנוס במעיו וזה אין כנוס במעיו.

כיצד קורעו:

1. אמר רב יהודה קורעו שתי וערב וטחו בכותל.
2. א"ל ר' אלעזר לשמעיה קרע לי ואנא איכול מאי קמ"ל מתניתין היא הא קמ"ל דלא בעינן שתי וערב וטחו בכותל.
3. אמרה ליה ילתא לרב נחמן מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה... בעינן למיכל בשרא בחלבא אמר להו רב נחמן לטבחי זויקו לה כחלי והאנן תנן קורעו, ההוא לקדרה. והא קתני שבשלו, דיעבד אין לכתחלה לא - ה"ה דאפי' לכתחלה ואיידי דקא בעי למיתנא סיפא קבה שבשלה בחלבה אסורה דאפילו דיעבד נמי לא תנא נמי רישא שבשלה.

שיטות הראשונים בביאור הסוגיה

שיטת רש"י

חלב של הכחל שלא יצא ממנו, אינו אוסר את הבשר של הכחל. אך בישול של הכחל עם חלבו אסור, אף בדיעבד, כי החלב יוצא מהכחל בשעת הבישול, ונכנס שוב לבשר הכחל - ואוסר אותו מדין בשר בחלב. ולכן צריך לקרוע את הכחל לפני הבישול, כדי להוציא ממנו את החלב שכנוס בתוכו.

ורק בצליה יתכן שמותר אם צלה כחל גם בלי שקרע אותו לפני כן.

ולישנא קמא של רב שהתיר בלי קריעה - מדבר רק בצליה (ולא בבישול), וגם בזה - לכתחילה אסור ורק דיעבד שרי.

ורב נחמן, שהתיר לכתחילה, דיבר דווקא בצליה, והוא הסביר את המשנה כלישנא בתרא של רב, שהסביר שהמשנה אסרה, ושהמשנה מדברת בבישול, ולכן הוא שרי אף לכתחילה בצליה.

ור' אלעזר דיבר בצליה, והצריך בזה קריעה קצת

שיטת ר"ת

רבינו תם חולק על רש"י, ולדעתו, כמו שרש"י מתיר בצליה של כחל, לר"ת גם בישול של הכחל לבדו בלי בשר אחר נוסף זה כמו צליה של כחל.

לר"ת המשנה מדברת בבישול של כחל עם בשר נוסף.

ור' יהודה שרי אם קרע שתי וערב וטח בכותל.

ומחלוקת לישנא קמא ולישנא בתרא בביאור המשנה זה במקרה שקרע קצת, שבזה לכתחילה אסור, ובדיעבד שרי ללישנא קמא.

ור' אלעזר התיר לכתחילה בקריעה קצת כי הוא דיבר על בישול כחל לבדו - בלי בשר אחר. וכן ר' נחמן שהתיר לבשל כחל אף לכתחילה בלי שום קריעה, מיירי בבישול של כחל בפני עצמו בלי בשר אחר נוסף.

שיטות הראשונים להלכה

שיטת רש"י

לרש"י בישול כחל מותר רק אם לפני הבישול קורע את הכחל שתי וערב וטח אותו בכותל כדי להוציא את החלב שכנוס בתוכו.

ואם בישל בלי לקרוע - אסור אף בדיעבד, לכו"ע.

ובצליה, אם צלה בלי לקרוע שתו"ע ולטוח, זו מחלוקת הלישנות בדברי רב, ובזה רש"י פוסק להלכה כלישנא קמא, שבדיעבד כשצלה בלי לקרוע זה מותר, אך לכתחילה כן הצריך לקרוע שתו"ע גם בצליית כחל, כמ"ש במשנה לפי ל"ק של רב, וכדעת ר' אלעזר שהצריך לקרוע קצת, ולא כר' נחמן שהקל בצליה שגם לכתחילה לא צריך לקרוע כלל.

אמנם, יש הבדל בין המשנה לפי ל"ק של רב, לבין דברי ר' אלעזר. למשנה, צריך לקרוע שתי וערב ולטוח בכותל (כמו שר' יהודה ביאר את המשנה), אך לר' אלעזר גם לכתחילה מספיק לקרוע "קצת".

ואכן, יש מחלוקת ראשונים בדעת רש"י, האם הצריך לכתחילה לפני צליית הכחל לקרוע אותו שתי וערב, או דסגי בקריעה קצת כדברי ר' אלעזר. רשב"א כתב שלרש"י צריך לקרוע לפני צליה שתי וערב ולטוח בכותל - וכמו שביאר ר' יהודה בגמ' את המשנה. אך טור כתב שלרש"י צריך לקרוע שתי וערב ולא צריך לטוח בכותל, והר"ן כתב בדעת רש"י שמספיק לקרוע או שתי או ערב, כי כך רש"י בגמ' פירש את דברי ר' אלעזר.

כלומר: לשיטת רשב"א יש מחלוקת נוספת בגמ' בין ר' יהודה לבין ר' אלעזר, ורש"י פסק ככר' יהודה - שגם בצליה צריך לקרוע שתו"ע ולטוח בכותל. אך לטור והר"ן רש"י פסק כר' אלעזר, כשהטור מפרש שלר"א צריך שתו"ע בלי טיחה, והר"ן כתב דסגי בשתי או ערב, וכנ"ל מרש"י בגמ' בביאור דברי ר' אלעזר.

כזכור, ר"ת חולק על רש"י וסובר שכל הבעיה בבישול כחל הוא רק כשמבשל את הכחל עם בשר אחר. ישנה מחלוקת נוספת בדעת רש"י, האם לשיטת רש"י יש חומרא נוספת כשמבשל כחל עם בשר אחר. כלומר: לשיטת רש"י בישול כחל אוסר את הכחל אף בשיעבד, גם אם אין איתו עוד בשר אחר. אבל אם קרע את הכחל שתו"ע וטח בכותל לפני הבישול - זה מותר כשבישלו לבדו. ונחלקו הדעות האם כשקרע וטח כדין ובישל את הכחל עם בשר הנוסף, האם לרש"י זה יהיה חמור יותר מבישול כחל לבדו - והאם רש"י יאסור במקרה כזה גם אם טח וקרע את הכחל כדין לפני הבישול.

הבית יוסף מביא מתוס' ועוד שרש"י לא מחמיר בזה, ולשיטתו אם קרע וטח כדין זה מותר גם כשבישל עם בשר נוסף. אך טור וכן ספר התרומה סוברים בדעת רש"י שהוא מחמיר במקרה כזה, שגם טיחה וקריעה כדין לא יתירו לבשל את הכחל עם בשר אחר. כשיטה שניה כך כתב רבינו ירוחם שנהגו שלא לבשל את הכחל עם בשר נוסף - גם אם קרע וטח כדינו קודם הבישול. ובאור זרוע כתב שכשבישל עם בשר אחר זה נאסר אף בדיעבד - גם אם קרע וטח קודם כדין.