חמץ שעבר עליו הפסח

		הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
		אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.	שיחה

מקורות
משנה:	פסחים ב ב
בבלי:	פסחים כח א-כט ב

חמץ של ישראל או של נכרי שעבר עליו הפסח, אם נותר באכילה או בהנאה.

המקורות התנאיים

המשנה (פסחים ב ב) אומרת שחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בנאה, ואילו חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה, שנאמר: "לא יראה לך שאור".

הגמרא (פסחים כח א) מנסה להבין לפי איזה תנא שנויה משנה זו. שכן מצאנו מחלוקת תנאים משולשת לגבי זמן איסור חמץ:

• ר' יהודה - האוכל חמץ בתוך הפסח עובר על איסור לאו וכרת, ואילו האוכל בערב פסח משש שעות ולמעלה, וכן לאחר הפסח עובר עליו בלאו.
• ר' שמעון - האוכל חמץ לפני הפסח או לאחר שעבר עליו הפסח אינו עובר עליו בלא כלום, ואילו האוכל בפסח עצמו עובר בלאו ובכרת.
• ר' יוסי הגלילי - גם במועד עצמו חמץ מותר בהנאה.

שואלת הגמרא שלכאורה משתנינו אינה מסתדרת עם אף אחד מהתנאים הנ"ל, שלפי ר' יהודה גם חמץ של נכרי צריך להיות אסור בהנאה, שהרי הוא דיבר על חמץ סתם ולא חילק בין של ישראל לבין של נכרי. ולפי ר' שמעון גם חמץ של ישראל מותר, ואילו לפי ר' יוסי הגלילי מותר בהנאה אפילו בחמץ של ישראל ואפילו בתוך הפסח?!

מתרצת הגמרא שני תירוצים:
רב אחא בר יעקב סובר שהמשנה היא אליבא דר' יהודה, וסובר הוא שחמץ של אחרים מותר באכילה מותר אפילו בתוך הפסח. ולומד זאת מאיסור ראיית שאור, שכשם שבל יראה ובל ימצא הוא רק בחמץ שלך, כך גם איסור האכילה הוא רק בחמץ שלך, אבל לא בשל אחרים. ובאמת צריך התנא היה להשמיענו אפילו היתר אכילה, וכן אפילו היתר בתוך הפסח, אלא אגב שדיבר על איסור הנאה בחמץ של ישראל אפילו לאחר זמנו, הזכיר גם ההיתר בשל נכרי בהנאה ולאחר זמנו, אבל הוא הדין שאף באכילה מותר ואף בתוך זמנו.