הדף הבא, יעזור לכם לבנות את הסוגיה שלכם, לא מבחינה לשונית, וגם לא מצד היכולת לעבוד עם המערכת (יצירת תבניות, הערות שוליים וכד'), אלא רק מצד המבנה של הסוגיה עצמה. כלומר, איך להתחיל, מה לסכם ומה לא, איזה כותרות לתת וכו'.
שם הסוגיה
בשלב ראשון תבחרו לעצמכם סוגיה שאתם יודעים אותה טוב, שאתם מרגישים שלמדתם אותה כמו שצריך.
אין הכוונה שהקפתם את כל המקורות או שעשיתם עבודת ממחקר על הנושא. סוגיה שלמדתם אותה כדרך הלומדים, מהגמרא, רש"י, תוס' וכו' בצורה מסודרת עד ההלכה, והיא יושבת לכם בראש כמו שצריך.
אחרי שבחרתם את הסוגיה, תנו לה ששם ממצה וקולע לעצם העניין. בשורה הראשונה של הדף כתבו במשפט או שניים על מה הולכת לדבר הסוגיה.
קהל היעד
לפני שאתם מתחילים לכתוב תחשבו על קהל היעד שלכם.
אתם לא כותבים מאמר לקובץ תורני, ולא תשובה הלכתית לשואל. אתם כותבים מאגר מידע לשלושה קהלים עיקריים:
- תלמיד ישיבה שלמד את הסוגיה ומחפש מקורות נוספים לשאלות ספציפיות שיש לו על הסוגיה (למשל - יש לו ספק איך להבין את התוספות, והוא רוצה לראות איך הבינו האחרונים ואינו יודע איפה לחפש).
- תלמיד ישיבה שלמד את הסוגיה ורוצה לקרוא סיכום ממצה שלה, לסדר לו את הדברים מתחילת הסוגיה ועד סופה.
- אנשים מן השורה שמחפשים להוציא מידע תורני (לפעמים גם הלכתי) אודות ענין מסויים (למשל - הוא רוצה לדעת האם לברך [[|ברכה על הולדת בן או בת|ברכת הטוב והמיטיב על בתו]] שנולדה לו במזל טוב). אנחנו לא פוסקים לו, רק מנגישים לו את המידע הקיים בספרות ההלכתית, מבלי להכריע.
תשתדלו לערוך את המידע שלכם באופן שיהיה הכי יעיל לקהלים הנ"ל, שזה אומר שני דברים עיקריים - עניניות ואוביקטיביות.
- ענייניות - "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך". כל מידע, כל מקור, שאתם מציגים כתבו אותו בתמציתיות, לפי מה שנצרך לקהל ולא מעבר לכך. סכמו אותו במילים שלכם (הימנעו מציטוטים במדת האפשר), על מנת שהקורא יבין בקריאה ראשונה מה אומרת הגמרא (או כל מקור אחר).
- אובייקטיביות - השתדלו להציג את המידע כפי שהוא, מבלי להיות מוטה לכיוון מסויים של ההבנה שלו, גם אם אתם בטוחים שזו ההבנה הנכונה. לפעמים כאשר יש מחלוקות בין המפרשים איך להבין את הגמרא, זה הופך להיות משימה לא פשוטה, להציג את הגמרא בלשון תמציתית ועדיין להשאיר מקום לשתי ההבנות השונות.
סדר ומבנה
כעת אתם מתחילים לכתוב. הסדר הנכון לבניית הסוגיה הוא סדר כרונולוגי, כלומר מהמקורות הקדמונים יותר, למקורות החדשים, לפי השתשלשלות טבעית. ממילא התוכן הראשון שתכתבו יהיה בדרך כלל הגמרא או המשנה (אלא אם כן זה סוגיה שאין לה מקור בתלמודים, כמו למשל ברכת הדלקת נרות שבת).
יחד עם זה, ישנם לא מעט פעמים שיש צורך לחרוג מן הסדר ולהביא אחרונים בשלב הגמרא, או ראשונים מאוחרים לפני ראשונים מוקדמים. למשל כאשר יש נקודה מסויימת בהבנת הגמרא שביארו אותה רק האחרונים, בהחלט יש לשקול בחיוב להביא אותה כבר בשלב הגמרא. אך עם זאת, יש לתת את הדעת שלא לאבד את המבנה העיקרי שהוא ההשתלשלות הכרונולוגית, שהיא הטבעית ביותר להתפתחות של הסוגיה.
הכוונה לאפוקי כל מיני סגנונות כתיבה שחוקרים חקירה מסויימת בגמרא, שעמדו עליה האחרונים, ומתוך כך יוצאים לבאר את מחלוקות הראשונים או האמוראים וכד'. בהקשר של ויקיסוגיה זו לא צורה נכונה, אלא יש להביא את הדברים כשלעצמם, באמוראים, בראשונים, ולאחר מכן תחת כותרת אחרת להביא את הביאורים של האחרונים.
כותרות
השתדלו לחלק את הסוגיה שלכם לכמה שיותר כותרות וכותרות משנה (כמובן בצורה הגיונית).
החלוקה לכורות מאוד מקילה על הקורא, וגם על מי שרוצה לחפש נושא ספציפי.
לדוגמא - עשו כותרת לדברי הגמרא, ולאחר מכן כותרת משנה לשתי ההבנות האפשריות בגמרא. לכל הבנה כזו תנו כותרת שלישית בנפרד שבה תציגו את השיטה ואת ענפיה בדברי הראשונים והאחרונים וכן הלאה.
רמב"ם ושלחן ערוך
את הספרות התורנית ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים:
- ספרות התלמוד - המבוססת על האמור במשניות ובתלמודים (אם כי ניתן גם אותה לחלק לשלוש - משניות, בבלי וירושלמי).
- ספרות הרמב"ם - המבוססת על ספר משנה תורה לרמב"ם.
- ספרות השלחן ערוך - המבוססת על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך.
הרבה פעמים בסיכום הסוגיה ייווצר קושי לאחד את כל החלקים הללו בדף אחד, ויכול להיות שהיה קל יותר להציג סוגיה רק עד השלחן ערוך, ואת שו"ע ונו"כ בנפרד, והרמב"ם ונו"כ בנפרד.
במקרה שלנו אנחנו נשאף לחבר את הכל יחד, אבל בהחלט זה אומר שבהרבה מאוד סוגיות, שיטת הרמב"ם תתפוס כותרת לעצמה, וכן שיטת ההלכה והשו"ע כותרת לעצמה.
נושאים החורגים מן הסוגיה
בדרך כלל בסוגיות ישנו נושא אחד מרכזי. אך לפעמים ישנם נושאים נוספים שלא משתלבים ישירות בעץ הסוגיה, ויש להציגם בסוף תחת כותרת נפרדת.
הדבר נכון למשל בכל מיני נושאים שהתחדשו בדורנו, למשל דיון האחרונים סביב דוד שמש, או פלטה של שבת וכיו"ב.
כמו כן יש לפעמים שהדיון כבר בראשונים או אפילו בגמרא, אבל הוא סעיף נוסף בדיון המרכזי בסוגיה, ולפעמים להציג אותו בהתחלה יהיה מכביד ולא מתאים. במקרה כזה בהחלט אפשר להשאיר אותו לסוף תחת כותרת נפרדת.
או לפעמים אין נושא מרכזי בסוגיה, אלא כבר בגמרא ישנם כמה נקודות שונות שצריך לחלק אותם ואי אפשר להביאם בבת אחת, ראו למשל, בסוגיית ברכת הגומל, שישנה כותרת ל'מי מברך' ואריכות גדולה בעניין, ואילו בסוף ישנה כותרת גם לשאלה 'אם צריך לברך בפני עשרה'. לא שייך להכניס את זה בהתחלה, אך על פי שזה נידון כבר בגמרא ולא בראשונים. וכן על זה הדרך.