בבלי: | ברכות מג ב |
דיני ברכת האילנות, שיש לברך בימי ניסן כאשר רואה אילנות מלבלבים.
חובת הברכה
הגמרא (ברכות מג ב) מביאה דברי רב יהודה, שאדם היוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, מברך:
"ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם"
.
והביאו הפוסקים גמרא זו לדינא. כן הוא ברי"ף (ברכות לא ב) וברמב"ם ובשאר ראשונים, ובשלחן ערוך.
נוסח הברכה ופירושה
כגירסת הגמרא כן היא הגירסה במאירי (מג ב ד"ה מי שיצא). כן היא הגירסה גם ברי"ף (לא ב), אלא שמוסיף: "כדי להתנאות בהן בני אדם".
הגירסה בפסקי הרי"ד (מג ב): "ברוך שלא חיסר מעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתעדן בהן בני אדם".
בשיטה מקובצת (מג ב) העיר שברכה זו היא בשם ומלכות.
טעם ופירוש הברכה
בשיטה מקובצת(מג ב) מובא שקבעו ברכה זו לפי שלבלוב הפרחים הוא ענין שבא מזמן לזמן ומחודש, ואדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקדוש ברוך הוא.
זמן הברכה
החייבים בברכה
כמה אילנות
גדר 'לבלוב'
המאירי כותב (מג ב ד"ה מי שיצא) הרואה אילנות שהוציאו פרח.