|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
| משנה: | ראש השנה א א |
| בבלי: | ראש השנה ט ב - י ב |
| רמב"ם: | מעשר שני ונטע רבעי ט ח-יב |
| שולחן ערוך: | יורה דעה רצד ד |
סוגית הגמרא ומחלוקת התנאים
ראש השנה לנטיעה
המשנה (ראש השנה א א) אומרת שבאחד בתשרי ראש השנה לנטיעה. ומסביר רש"י (ד"ה לנטיעה) שהכוונה למנין שנות ערלה, שאם זרע אפילו באמצע השנה, כלתה לו שנה ראשונה בסוף אלול וצריך למנות עוד שתי שנים לערלה.
בגמרא (ראש השנה ט ב) מבואר שהמקור לדבר זה הוא מן הפסוק: "שלש שנים ערלים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קודש הלולים ליי". ולומדים בהיקש מהמילה 'שנה', שכשם ש'שנה' הכתוב בדברים (יא יב): "מראשית השנה ועד אחרית שנה" הכוונה מתשרי, כן הוא גם 'שנה' האמור בערלה הוא בתשרי. ואף שהמילה 'שנה' כתובה גם לגבי ניסן "ראשון הוא לכם לחדשי השנה" (שמות יב ב), מ"מ יש ללמוד שנה שאין עמה חודשים משנה שאין עמה חודשים (תשרי), ולא משנה שיש עמה חודשים (ניסן).
שלשים יום בשנה חשוב שנה
הגמרא (ט ב) מביאה ברייתא שקובעת שהנוטע ל' יום קודם ראש השנה, עלתה לו שנה ומתחיל למנות מא' תשרי שנה שניה לערלה. אך אם נטע פחות מל' יום לפני ראש השנה, לא עלתה לו שנה.
עוד מוסיפה הברייתא לומר שפירות נטיעה זו אסורים עד ט"ו בשבט, אם לערלה ערלה, אם לרבעי רבעי.
להלן יובא שנחלקו הראשונים מה כוונת הברייתא באמרה שהפירות אסורים עד ט"ו בשבט, והאם מדובר על שנטע תוך ל' יום או קודם ל' יום לראש השנה.
המקור לדין זה שהביאה הברייתא, הוא מן הפסוקים: "ובשנה הרביעית יהיו כל פריו קודם הלולים ליי, ובשנה החמישית תאכלו את פריו...", ולמדו חז"ל מהאות וי"ו שמוסיף על הענין הראשון, כלומר שפעמים השנה היא רביעית ועדיין אסורה משום ערלה, וכן לענין חמישית האות וי"ו מוסיפה לומר שפעמים שהשנה היא חמישית ועדיין אסורה משום רבעי.
מחלוקת התנאים
בהמשך הגמרא מחפשת מיהו התנא שסובר ששלושים יום בשנה חשוב שנה.
בתחילה מביאה היא את דעת ר' מאיר שאומר במפורש שיום אחד בשנה חשוב שנה (ואומר כן לענין גילו של פר שצריך שיהיה בן שלוש שנים, אך אם הוא בן שנתיים יום אחד לדעת ר' מאיר נחשב הוא לבן שלוש), ואם כן הברייתא לא אתיא כר' מאיר לכאורה.
אך דוחה הגמרא ואומרת שגם כשאר תנאים אי אפשר להעמיד, שהרי מצאנו מחלוקת תנאים לענין נטיעה קודם שביעית, שאסור לנטוע קודם שביעית בזמן שהנטיעה לא תספיק להיקלט ולהשתרש בארץ. ודעת ר' אליעזר במשנה (שביעית ב ו) שאם נטע בתוך ל' יום קודם ראש השנה צריך לעקור. דעת ר' יהודה שהקליטה היא ג' ימים, ואילו דעת ר' יוסי ור' שמעון - שתי שבתות.
ומוסיף שם רב נחמן בשם רבה בר אבוה שהזמנים הללו שדיברו עליהם התנאים הם רק זמן הקליטה וההשרשה, אך מלבד זה צריך עוד ל' יום[1]. לכן לר' אליעזר צריך שישים יום, לר' יהודה שלושים ושלושה ימים ואילו לר' יוסי ור' שמעון ארבעים וארבעה.
הערות שוליים
- ^ נחלקו רש"י ותוספות האם שלושים יום הנוספים שדיבר עליהם רב נחמן זהו דווקא לענין ערלה כדי שתיחשב לו שנה (תוספות) או גם לענין שביעית (רש"י). אך כיון שסוגייתינו עסוקה בענין ערלה, הרי שלעניינו אין משמעות למחלוקת.