נעילת דלת בשבת

מקורות
משנה:	עירובין י ח
בבלי:	עירובין קא א
ירושלמי:	עירובין י ח
רמב"ם:	שבת כו ח-ט
שולחן ערוך:	אורח חיים שיג ג-ד

באיזו דלת אסור לנעול בשבת משום בונה או מיחזי כבונה, ובאיזה אופן מותר.

סוגית התלמוד

המשנה (עירובין י ח) אומרת שיש כמה סוגים של דלתות שאסור לנעול בהם בשבת את הפתח, אלא אם כן הם גבוהים מן הארץ.
ואלו הם שלושת הדברים שאין נועלים בהם: א. דלת שבמוקצה, שהיא רחבה שמאחורי הבית שמצניעים שם דברים. ב. חדקים שבפרצה, שהם כעין קוצים שסותמים בהם את פרצת הגדר. ג. מחצלת של קנים.

בגמרא (עירובין קא א) מביאה ברייתא שבה מבואר שמותר לנעול בדלת אף אם היא נגררת, ואין צריך שתהיה גבוהה מן הארץ, אלא רק שתהיה קשורה ותלויה, וזה לכאורה דלא כהמשנה.
ונחלקו האמרואים ביישוב הסתירה, לדעת אביי בברייתא מדובר בדלת שיש לה ציר, ולכן התירו אף אם אינה גבוהה מן הארץ, ואילו לדעת רבא אפילו אם אין לה עכשיו ציר, אלא היה לה בעבר ציר, מותר לנעול בה אפילו אם אינה גבוהה מן הארץ.

רש"י (ד"ה כשיה וד"ה כשהיה) מבאר שהטעם שאסור לנעול בדלת אם אינה גבוהה מן הארץ הוא משום מחזי כבונה. אמנם כשיש לה ציר או היה לה ציר אין חשש מחזי כבונה, לפי שניכר שהיא דלת, וגם היא קשורה ותלויה.
עוד הביא רש"י שם שיש מפרשים שהאיסור המדובר במשנה לנעול דלת הוא משום חפירה בארץ, אבל רש"י דחה הסבר זה, שאם כן מה מהני שהיה להם ציר והרי עכשיו אין להם ציר, וגם אתיא רק כר' יהודה שאמר דבר שאינו מתכוון אסור. אמנם ברבנו חננאל משמע כדברי הפירוש שרש"י שלל, שכתב ר"ח שטעם ההיתר בשהיה להם ציר הוא מפני שאז אין סותמים את הדלת בדוחק, וממילא לא נחרץ חריץ.

עולה מכאן שצריך אחד משני אופנים על מנת להתיר נעילת דלת בלא חשש מיחזי כבונה: א. דלת שאינה קשורה ואינה תלויה אבל גבוהה מן הארץ. ב. שתהיה קשורה ותלויה ושיש או היה להם ציר, ואז מותר אפילו אינה גבוהה מן הארץ אלא נגררת.

כמה גבוהה מן הארץ צריכה להיות הדלת

במשנה לא נזכר שיעור למרחק הדלת מן הארץ, אמנם בברייתא המובאת בהמשך הגמרא כתוב 'גובהים מן הארץ אפילו כמלוא נימא', וכן פירש הרמב"ם במשנה שכתב 'באיזה שיעור שיהיה, וכך כתבו גם רוב הראשונים.
אמנם נמצאת גם גירסה אחרת, כפי שמובא בר"ן (בדפי הרי"ף לג ב ד"ה אם אינן) וברבנו יונתן (לג ב ד"ה מתני') ובמאירי (קא א ד"ה אמר המאירי) שכתבו שצריך שתהיה הדלת גבוהה מן הארץ ג' טפחים. ומשמע שגרסו כן במשנה. אמנם במאירי בהמשך דבריו מוכח שבברייתא גרס 'אפילו כמלוא נימא' וכנראה הבין שחלוקות הן גם בענין זה.
בטור (אורח חיים שיג) היו גירסאות שבהם נכתב 'אלא אם כן גבוהים מן הארץ ג' טפחים', אבל בבית יוסף (ד"ה ודע) כתב שזו טעות לפי שמפורש בברייתא שלא כן, ושמצא בקצת ספרי טור שלא היה בהם תוספת זו של ג' טפחים.

ובירושלמי (עירובין י ח) כתב להדיא על המשנה שצריך שתהיה הדלת גבוהה מן הארץ ג' טפחים, ואם לאו הרי היא כארץ ואסור.