| בבלי: | ברכות ד ב-ה א |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רלט |
המקורות התלמודיים
בגמרא (ברכות ד:) מובאים דברי ר' יהושע בן לוי, שמצוה על אדם לקרוא קריאת שמע על מטתו, אף שכבר קרא בבית הכנסת, ומביא לזה רב אסי ראיה מפסוק: "רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודומו סלה". ומפרש רש"י שצריך לומר את הפרשה שנאמר בה 'על לבבך' כאשר הוא שוכב שנאמר 'ובשכבך', ולאחר מכן 'דומו סלה' בשינה.
תלמיד חכם
רב נחמן אומר שם שאם תלמיד חכם הוא, אינו צריך לומר קריאת שמע. אך אביי מוסיף שעל כל פנים גם תלמיד חכם יש לומר פסוק אחד 'בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' אל אמת'.
רש"י (ה א ד"ה ואם) מפרש שהסיבה שתלמיד חכם פטור מקריאת שמע היא מפני שהוא רגיל לחזור על גרסתו תמיד, ודי בכך.