הבדלים בין גרסאות בדף "עיקר וטפל בברכות"

<BR/>ודעת ה'''בית חדש''' להלכה (ב ד"ה ולענין הלכה) שיש לחשוש לשיטת רבנו יונה ורש"י שאין חשוב לעומת פת אלא פירות גינוסר, ולכן אם אוכל מליח ופת, לא יברך על המליח ויפטור את הפת, אלא ישתדל להביאם לפניו קודם שיברך על הפירות, ואז יפטור אותם בברכת הפירות, דבזה אף לשיטת התוספות יוצא ידי חובה.

ה'''טורי זהב''' (ב) כתב לתרץ באופן דומה, אלא שהוא מבאר שגם אם אוכל המליח '''לרצונו''', ואת הפת רק כדי לעדן המליחות שלא יזיקנו, מברך על המליח ולא על הפת. אמנם אם אוכל הערינ"ג ופת, מברך על הפת לפי שאינו בא למנוע נזק בגרונו.

<BR/>כדבריו כתב הרב '''אליה רבה''' (ב) לתרץ בדעת הטור והשו"ע, שהם סוברים כשיטת רש"י שפירות גינוסר לאו דווקא אלא הוא הדין דג שמלוח הרבה, פוטר הוא את הפת. אמנם זהו דווקא כשאוכל הפת כדי שלא יזיקנו המליח, אבל האוכלים הערינ"ג עם פת, ודאי הפת עיקר.

ה'''משנה ברורה''' (ג) הכריע כדעת הבית חדש וסייעתו שדווקא אם נצרך לאכול מליח מחמת דבר האחר, הוא דפוטרת ברכתו את הפת. אבל אם אכל את המליח לרצונו, אך שאוכל פת שלא יזיקנו, יש לברך על הפת<ref>בשער הציון אות ט' ציין את שיטת רבנו ירוחם ורש"י שמסכימים עם הב"ח והאחרונים העומדים בשיטתו. וצ"ע שהרי רש"י הוא חלוק על התוס' וסובר שאף אם אוכל מליח לא מחמת הפירות, פוטר את הפת. וכנראה כוונתו שדעת רש"י ור' ירוחם שדווקא בפירות גינוסר אמרו שפוטר את הפת, אבל דבר אחר לעולם אינו פוטר את הפת.</ref>.