הבדלים בין גרסאות בדף "קדימה בברכות"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לשכתב}} | {{לשכתב}} | ||
{{מקורות||ברכות מ ב - מא א||ברכות ח יג|אורח חיים ריא א-ו}} | {{מקורות|ברכות ו ד|ברכות מ ב - מא א||ברכות ח יג|אורח חיים ריא א-ו}} | ||
== מקורות התלמוד == | |||
אומרת ה'''משנה''' (ברכות ו ד) שאדם שיש לפניו כמה מינין, ורוצה לאכלן, לפי ר' יהודה צריך להקדים ולברך על מין משבעת המינים אם ישנו. ולדעת חכמים מברך על איזה מין שירצה. | |||
וב'''גמרא''' (ברכות מ ב) אומר עולא שמחלוקת התנאים היא דווקא באופן שברכותיהן שוות, כלומר שכל המינים שלפניו ברכתם 'בורא פרי העץ', אבל אם אין ברכותיהן שוות, דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה". | |||
משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש"י מסביר (ד"ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב. | |||
ובהמשך אנו מוצאים גם מחלוקת רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר מחלוקת בשברכותיהן שוות אבל כשאין ברכותיהן שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה כדברי עולא. וחד אמר מחלוקת אף כשאין ברכותיהן שוות, מאחר ויחס הכתוב חשיבות יתרה לפירות שבעת המינים שנאמר "ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש" הילכך בשני מינים שונים בברכתן והאחד אינו מין ז', יש עדיפות קדימה למין שבעה ונלמד דין זה מקל וחומר שאם בז' המינין עצמן יחס הכתוב דין קדימה כדאיתא בפסוק כל שכן שיהיו חשובים לברכה ממין אחר שאינו מז' המינין. | ובהמשך אנו מוצאים גם מחלוקת רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר מחלוקת בשברכותיהן שוות אבל כשאין ברכותיהן שוות מברך על זה וחוזר ומברך על זה כדברי עולא. וחד אמר מחלוקת אף כשאין ברכותיהן שוות, מאחר ויחס הכתוב חשיבות יתרה לפירות שבעת המינים שנאמר "ארץ חיטה ושעורה גפן תאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש" הילכך בשני מינים שונים בברכתן והאחד אינו מין ז', יש עדיפות קדימה למין שבעה ונלמד דין זה מקל וחומר שאם בז' המינין עצמן יחס הכתוב דין קדימה כדאיתא בפסוק כל שכן שיהיו חשובים לברכה ממין אחר שאינו מז' המינין. | ||