9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "עיקר וטפל בברכות"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 98: | שורה 98: | ||
== תערובת מאכלים == | == תערובת מאכלים == | ||
{{בעבודה|פסקה=כן}} | |||
הסוגיה הנ"ל עסקה באדם האוכל שני מאכלים, כאשר אחד הוא עיקרי והשני בא רק כדי להכשיר את אכילת העיקר. | הסוגיה הנ"ל עסקה באדם האוכל שני מאכלים, כאשר אחד הוא עיקרי והשני בא רק כדי להכשיר את אכילת העיקר. | ||
| שורה 107: | שורה 108: | ||
עולה מדבריהם שעל תערובת בתבשיל יש לברך ברכה אחת ולא שתי ברכות, אלא שיש לקבוע מהו העיקר שעליו יש לברך ומהו הטפל שנפטר בברכת העיקר. | עולה מדבריהם שעל תערובת בתבשיל יש לברך ברכה אחת ולא שתי ברכות, אלא שיש לקבוע מהו העיקר שעליו יש לברך ומהו הטפל שנפטר בברכת העיקר. | ||
<BR/>כאשר יש בתבשיל מין מחמשת מיני דגן, מוסכם בפוסקים שיש לברך בורא מיני מזונות, ונתבאר בסוגיית [[מין דגן עיקר]]. | <BR/>כאשר יש בתבשיל מין מחמשת מיני דגן, מוסכם בפוסקים שיש לברך בורא מיני מזונות, ונתבאר בסוגיית [[מין דגן עיקר]]. | ||
בנוסף יש להבחין בין תערובת של שני דברים שנתבשלו יחד, לבין תערובת שעירבו אותם אחר הבישול. | |||
<BR/>ה'''תוספות רי"ד''' (ברכות לו ב ד"ה חביץ) כותב שחיטים שלמות שברכתן אדמה שבישלן עם דבש שברכתו שהכל, מברך שהכל, לפי שהדבש עיקר ואינו בטל אצלן. אך אם בישל החיטים לבדן ולאחר מכן נתן לתוכן חלב או יין מבושל או דבש, הרי הם בטלים לחיטים, ומברך בורא פרי האדמה, שכיון שבישל את החיטין לבדן, הרי הם אוכל ואת המשקין אינו נותן אלא להטעימן, והוי כאוכל עיקר שעימו טפילה. אמנם ייתכן שכוונתו לומר כן דווקא בחיטין שעירבן במשקה, אבל בשני מיני אוכלין שעירבן יחד, לא. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||