9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאה בשטרי הדיוטות בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. אמנם במקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר. | כתב '''רש"י''' (קטז ב ד"ה שטרי הדיוטות) ששטרי הדיוטות הם כגון חשבונות או אגרות שלוחות. אמנם במקום אחר כתב (קמט א ד"ה שמא) שהם של מקח וממכר. | ||
<BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) הביאו שמה שפירש רש"י שטרי מקח וממכר הוא הגהה בכתב ידו, ומשמע שסוברים שחזר בו והתיר אגרות. | <BR/>וב'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) הביאו שמה שפירש רש"י שטרי מקח וממכר הוא הגהה בכתב ידו, ומשמע שסוברים שחזר בו והתיר אגרות. | ||
<BR/> | <BR/>אבל ב'''רשב"א''' (קמט א) כתב שרש"י אוסר אגרות שלום, וכן ב'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי הדיוטות, קמט א ד"ה שמא) הביא בשם רש"י את שני הפירושים, ולא העיר דבר על הסתירה שבניהם. אלא שהביא (קמט א) בשם הגאונים ששטרי הדיוטות הם אגרות שלום, והסכים לשני הפירושים. | ||
<BR/>וראה ב'''מאירי''' הביא בשם גדולי הרבנים (קטז ב ד"ה כבר ביארנו) שהאיסור הוא אף באגרות השלוחות, וכן כתב בשם רש"י גם '''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים. וכן נראה מדברי ה'''בית יוסף''' (שז ד"ה אבל הרא"ש) שס"ל ששיטת רש"י לאסור אף אגרות שלום. | <BR/>וראה ב'''מאירי''' הביא בשם גדולי הרבנים (קטז ב ד"ה כבר ביארנו) שהאיסור הוא אף באגרות השלוחות, וכן כתב בשם רש"י גם '''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים. וכן נראה מדברי ה'''בית יוסף''' (שז ד"ה אבל הרא"ש) שס"ל ששיטת רש"י לאסור אף אגרות שלום. | ||
גם דעת ה'''רא"ש''' (כג א) היא שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת '''ר' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכ"ש מקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש. | גם דעת ה'''רא"ש''' (כג א) היא שאסור לקרוא אף האגרות של רשות, ולמד כן מה[[איסור לקרוא כתב שתחת הצורה והדיוקנאות]]. וכן היא גם דעת '''ר' יונה''', שהביא לזה ראיה ממה שלמדה הגמרא לאסור קריאה בכתבי הקודש מכ"ש מקריאה בשטרי הדיוטות, שודאי הכוונה באגרות של רשות, שהם מיחלפי בכתבי הקודש. וכן סובר ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף מג ב ד"ה והלכתא). | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' (קמט א סוד"ה לא) גם הוא הסכים לאסור, אלא שכתב ששטרי הדיוטות הם של מקח וממכר, ואגרות שלום אסורים '''משום''' קריאה בשטרי הדיוטות. | |||
כדעה זו פסק ה'''שלחן ערוך''' (שז יג) שאף אגרות של שאלת שלום אסור. | |||
====שיטת תוס' וסייעתו==== | |||
הדעה החולקת היא דעת ה'''תוספות''' (קטז ב ד"ה וכ"ש) שכתבו ליישב מנהג ישראל שקוראים אגרות השלוחות, ויישב '''ר"י''' ששטרי הדיוטות הם דווקא שטרי חובות וכיו"ב, אך אגרות מותר, לפי שלפעמים יש בהם פיקוח נפש. ו'''רבנו תם''' התיר לקרוא אפילו שיודע שאין בהם פיקוח נפש. והביא שכן משמע מלשון הירושלמי שם שאומר 'מה בכך שנתעסק בשטרותיו'. וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קטז ב ד"ה ושטרי) בשם רבו, ליישב מנהג ישראל שלא אסרו אלא אותם שהיו ברשותו מערב שבת, ואין לו בהם צורך כלל כחשבונות וכד', אבל אגרות שלום, מלבד שיש בזה צורך פיקוח נפש או פיקוח רבים, אם לא יקרא בהם יהיה דואג כל השבת כולה. וצריך לומר שמה שכתב הריטב"א (קמט א) להסכים שאגרות הם בכלל שטרי הדיוטות, זהו מעיקרא הדין, ליישב המנהג הסכים לדברי התוס'. | |||
גם ה'''רמב"ן''' (קנא א ד"ה ההא דקאמר) כתב שאגרות שלום לא מקרי שטרי הדיוטות. וכן כתבו בשמו הרשב"א בתשובה (ז שמו) והר"ן (בדפי הרי"ף סד ב ד"ה תנו). | |||
ובתשובת ה'''מהר"ם מרוטנבורג''' (פראג ד תרנז) כתב שגוי שהביא כתב לישראל בשבת מחוץ לתחום מותר לקבלו, ואין בזה משום מוקצה וגם לא איסור קריאה בו משום שטרי הדיוטות, לפי שלא נאסר אלא כגון במניית אורחים וכד', שבדעתו לכתוב ולמנותם. מבואר מדבריו שהטעם להתיר באגרות שלום הוא משום שלא הוא שכתב אותם, וזה דלא כתוס', שכתב ההיתר משום שאולי יש בו פיקוח נפש. | |||
ב'''רבנו ירוחם''' (ז יב) כתב כהריטב"א לחלק בין איגרת שנשלחה לפני שבת שאסור, לבין איגרת שנשלחה בשבת שמותר, לפי שאולי יש בה דבר שצריך לשבת, דזה לא מקרי שטרי הדיוטות, וכתב שכן ראה לרבותיו נוהגים. <BR/> | |||
ומשמע בדבריו, וכן למד ה'''בית יוסף''' (שז ד"ה ורבנו ירוחם), שאומר כן אפילו לשיטת רבנו יונה וסייעתו, שלא אסור אלא אם כן יודע מה כתוב בה. אבל הב"י שלא משמע כן מדברי הטור. | |||
====שיטת הרמב"ם==== | |||
ב'''רמב"ם''' (שבת כג יט) לא נזכר מהו פירוש שטרי הדיוטות, אבל ב'''בית חדש''' (ה ד"ה כתב הרמב"ם) למד מתוך דבריו שזהו דווקא שטרי מקח וממכר, לפי שבאגרות שלום ליכא חשש של שמא ימחוק. וכן כתב ה'''טורי זהב''' בדעתו כדבר פשוט. | |||
===טעם האיסור=== | ===טעם האיסור=== | ||