66
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מיגו מממון לממון"
←פסיקת ההלכה
| שורה 30: | שורה 30: | ||
==פסיקת ההלכה== | ==פסיקת ההלכה== | ||
'''הטור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14271&st=&pgnum=575 (חושן משפט קנ)] הביא את דברי רבינו יונה בסוגיית רבה בר שרשום להלכה - שהסוגיה מדברת דווקא לאחר אכילת הפירות, שאם לא כן, לא מצינו מיגו כזה, וכן פסק דין זה גם '''בשולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_חושן_משפט_קנ|קנ ד}}. בעל '''הסמ"ע''' (בסמ"ע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40539&st=&pgnum=44 (קנ ד ט)] ובפרישה) הבין שכוונתו של רבינו יונה משום "מיגו להוציא" ולא מצד מיגו מממון לממון. אמנם, יש אכן בלשון הטור משמעות כזו, וכן ברבינו יונה מופיע גם הסבר זה ע"מ לבאר מדוע מדובר בסוגיה דווקא לאחר אכילת הפירות. אך, בטור מוכח שמדובר על סברת מיגו מממון לממון שכן הלשון שמביא הטור מרבינו יונה זהה ללשון הרבינו יונה בעליות בתירוץ של מיגו מממון לממון (יש להעיר כי הסמ"ע לא ראה את דברי הרבינו יונה בעליות אלא רק את מה שהטור ציטט מדבריו, וכן גם הש"ך להלן, כמו שהעירו עליו שם האחרונים), וכן ביאר '''הב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14271&st=&pgnum=575 (קנ ו)] שהוא משום מיגו מממון לממון, והביא ראשונים נוספים דס"ל כן - '''מרדכי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14321&st=&pgnum=580&hilite= (בבא מציעא ב א רטז)] '''והגהות מרדכי''' בשם '''ר"ת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14321&st=&pgnum=598 (בבא מציעא ב א תטז)] וכן | '''הטור''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14271&st=&pgnum=575 (חושן משפט קנ)] הביא את דברי רבינו יונה בסוגיית רבה בר שרשום להלכה - שהסוגיה מדברת דווקא לאחר אכילת הפירות, שאם לא כן, לא מצינו מיגו כזה, וכן פסק דין זה גם '''בשולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_חושן_משפט_קנ|קנ ד}}. בעל '''הסמ"ע''' (בסמ"ע [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40539&st=&pgnum=44 (קנ ד ט)] ובפרישה) הבין שכוונתו של רבינו יונה משום "מיגו להוציא" ולא מצד מיגו מממון לממון. אמנם, יש אכן בלשון הטור משמעות כזו, וכן ברבינו יונה מופיע גם הסבר זה ע"מ לבאר מדוע מדובר בסוגיה דווקא לאחר אכילת הפירות. אך, בטור מוכח שמדובר על סברת מיגו מממון לממון שכן הלשון שמביא הטור מרבינו יונה זהה ללשון הרבינו יונה בעליות בתירוץ של מיגו מממון לממון (יש להעיר כי הסמ"ע לא ראה את דברי הרבינו יונה בעליות אלא רק את מה שהטור ציטט מדבריו, וכן גם הש"ך להלן, כמו שהעירו עליו שם האחרונים), וכן ביאר '''הב"ח''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14271&st=&pgnum=575 (קנ ו)] שהוא משום מיגו מממון לממון, והביא ראשונים נוספים דס"ל כן - '''מרדכי''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14321&st=&pgnum=580&hilite= (בבא מציעא ב א רטז)] '''והגהות מרדכי''' בשם '''ר"ת''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14321&st=&pgnum=598 (בבא מציעא ב א תטז)] וכן פסקו גם '''הר"ש מקינון'''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22743&st=&pgnum=488 (ספר הכריתות ה ג קעח)] ו'''ראבי"ה'''.<br> | ||
===שיטת הש"ך=== | ===שיטת הש"ך=== | ||
'''הש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40539&st=&pgnum=44 (קנ ד ג,] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40538&st=&pgnum=435 פב כללי מיגו יג)], גם כן הסכים שסברת רבינו יונה הינה משום מיגו מממון לממון, אלא, שהאריך הש"ך להוכיח, שהראשונים חלוקים על רבינו יונה. ראייתו בעיקר ע"פ מה שביארו את סוגיית רבה בר שרשום לפני אכילת הפירות כמו הרמב"ם לעיל, וגם מי שביאר כרבינו יונה ביאר כן מסיבות אחרות - דעת הגאונים שמיגו לא פוטר משבועת נשבע ונוטל. כאמור, הנתיבות דחה דבריו וגם את הראיה השנייה יש לדחות שכן גם רבינו יונה בעצמו הביא שלושה ביאורים לכך שמדובר לאחר אכילת הפירות כולל דעת הגאונים.<br> | '''הש"ך''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40539&st=&pgnum=44 (קנ ד ג,] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40538&st=&pgnum=435 פב כללי מיגו יג)], גם כן הסכים שסברת רבינו יונה הינה משום מיגו מממון לממון, אלא, שהאריך הש"ך להוכיח, שהראשונים חלוקים על רבינו יונה. ראייתו בעיקר ע"פ מה שביארו את סוגיית רבה בר שרשום לפני אכילת הפירות כמו הרמב"ם לעיל, וגם מי שביאר כרבינו יונה ביאר כן מסיבות אחרות - דעת הגאונים שמיגו לא פוטר משבועת נשבע ונוטל. כאמור, הנתיבות דחה דבריו וגם את הראיה השנייה יש לדחות שכן גם רבינו יונה בעצמו הביא שלושה ביאורים לכך שמדובר לאחר אכילת הפירות כולל דעת הגאונים.<br> | ||