9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת"
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 101: | שורה 101: | ||
אבל ב'''שיטה לר"ן''' (קכו ב ד"ה כי פליגי) כתב בשם '''הרא"ה''' שכל טלטול בכדי הרי הוא כמחמה לצל ומותר, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (שבת קמב ב) שרבא הניח סכין על בן יונה ומטלטלו ועשה כן משום שאדם חשוב הוא אך מדינא אינו צריך. הרי מבואר שטלטל את הסכין בכדי ומותר. אמנם יש להשיב על ראיה זו, דשם מדובר בסכין, ובזה אפשר שכולם מודים לפי ש[[#כלי אוכל וספרי קודש|כלי האכילה לא נאסרו בטלטול]] כלל. ועוד, שאפשר שזה חשוב לצורך גופו שהרי צריך לו כדי לטלטל אגב הסכין את בן היונה. | אבל ב'''שיטה לר"ן''' (קכו ב ד"ה כי פליגי) כתב בשם '''הרא"ה''' שכל טלטול בכדי הרי הוא כמחמה לצל ומותר, והביא לזה ראיה מה'''גמרא''' (שבת קמב ב) שרבא הניח סכין על בן יונה ומטלטלו ועשה כן משום שאדם חשוב הוא אך מדינא אינו צריך. הרי מבואר שטלטל את הסכין בכדי ומותר. אמנם יש להשיב על ראיה זו, דשם מדובר בסכין, ובזה אפשר שכולם מודים לפי ש[[#כלי אוכל וספרי קודש|כלי האכילה לא נאסרו בטלטול]] כלל. ועוד, שאפשר שזה חשוב לצורך גופו שהרי צריך לו כדי לטלטל אגב הסכין את בן היונה. | ||
ה'''מגיד משנה''' (שבת כה ג) כתב שדעת הרשב"א (שבת מג ב) היא שטלטול שלא לצורך כלל אסור, וכתב שכן נראה דעת | ה'''מגיד משנה''' (שבת כה ג) כתב שדעת הרשב"א (שבת מג ב) היא שטלטול שלא לצורך כלל אסור, וכתב שכן נראה דעת ה'''רמב"ם''' (שבת כה ג). אמנם בספר '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] הוכיח שהרשב"א לא ברירא ליה דבר זה ואינו אלא כמסתפק, וגם מהרמב"ם אין להביא ראיה לפי שנקט לשון הגמרא, וכדבריו כתב גם '''ערוך השלחן''' (שח טו) שאין ראיה לא מהרשב"א ולא מהרמב"ם. <BR/> | ||
וה'''אבני נזר''' (אורח חיים תג ב) כתב שאדרבה מהרשב"א בחידושים (קכד א ד"ה אמר רבא) מבואר שסובר שטלטול שלא לצורך כלל מותר, שהרי הגמרא אומרת שסידור קנים אינו דוחה את השבת מפני שאין בהם צורך, לפי שעד מוצאי שבת לא יתעפש הלחם בזמן מועט, והקשה על זה הרשב"א דמ"מ יהיה מותר דהוי מחמה לצל, ותירץ דגמרא זו היא אליבא דרבה שאוסר מחמה לצל. והנה יכול היה הרשב"א לתרץ שאפילו מחמה לצל אין פה, אלא הוי שלא לצורך כלל ואסור אף לרבא. מוכח מזה שסובר דשלא לצורך כלל שרי. וכתב עוד האבנ"ז שכן היא גם דעת התוספות (סוכה מב ב). | וה'''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=447&hilite= (אורח חיים תג ב)] כתב שאדרבה מהרשב"א בחידושים (קכד א ד"ה אמר רבא) מבואר שסובר שטלטול שלא לצורך כלל מותר, שהרי הגמרא אומרת שסידור קנים אינו דוחה את השבת מפני שאין בהם צורך, לפי שעד מוצאי שבת לא יתעפש הלחם בזמן מועט, והקשה על זה הרשב"א דמ"מ יהיה מותר דהוי מחמה לצל, ותירץ דגמרא זו היא אליבא דרבה שאוסר מחמה לצל. והנה יכול היה הרשב"א לתרץ שאפילו מחמה לצל אין פה, אלא הוי שלא לצורך כלל ואסור אף לרבא. מוכח מזה שסובר דשלא לצורך כלל שרי. וכתב עוד האבנ"ז שכן היא גם דעת התוספות (סוכה מב ב). | ||
ב'''שלחן ערוך''' (ד) פסק להלכה כדברי הר"ן בחידושיו, שכל טלטול שלא לצורך כלל אסור, אלא באוכלין וספרי קודש שמעולם לא נאסרו. | ב'''שלחן ערוך''' (ד) פסק להלכה כדברי הר"ן בחידושיו, שכל טלטול שלא לצורך כלל אסור, אלא באוכלין וספרי קודש שמעולם לא נאסרו. | ||
<BR/>אמנם כמה מהאחרונים מצאו מקום להתיר וללמד זכות על מה שמקלים בזה, וכמו שכתב הרב '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] וכן הכריע ב'''אבני נזר''' (אורח חיים תג). | <BR/>אמנם כמה מהאחרונים מצאו מקום להתיר וללמד זכות על מה שמקלים בזה, וכמו שכתב הרב '''תהלה לדוד''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] וכן הכריע ב'''אבני נזר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1344&st=&pgnum=447&hilite= (אורח חיים תג)]. | ||
====מה נקרא שלא לצורך==== | ====מה נקרא שלא לצורך==== | ||
| שורה 125: | שורה 125: | ||
לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר"ן''' (קכג ב ד"ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי"ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע"פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל, וכן כתב מדנפשיה ה'''חת"ם סופר''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&st=&pgnum=63 (קכג ב ד"ה ת"ר)], ולמד כן מדברי הר"ן. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] (כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס"ש). | לשיטתם יש לומר לכאורה, שכיון שבכלים אלו מעולם לא היתה גזרה, מותר [[#טלטול שלא לצורך כלל|לטלטלן אף שלא לצורך כלל]], וכן כתב להדיא '''הר"ן''' (קכג ב ד"ה וחזרו) שספרי הקודש ואוכלין שמלכתחילה לא נאסרו, מותר לטלטלן אף שלא לצורך כלל {{ראה עוד|כלים הניטלים ושאינם ניטלים בשבת|כלי אוכל וספרי קודש}} והעתיקו להלכה מרן ב'''שלחן ערוך''' (ד). וב'''שלטי הגיבורים''' (בדפי הרי"ף מח א א) הוסיף כן גם לגבי כלי האוכל שמותרים בטלטול אפילו שלו לצורך כלל ע"פ דברי התוס' שכלים אלו לא נאסרו כלל, וכן כתב מדנפשיה ה'''חת"ם סופר''' בחידושיו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14001&st=&pgnum=63 (קכג ב ד"ה ת"ר)], ולמד כן מדברי הר"ן. וכן כתב להלכה בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=110 (שח יח)] בשם הרב '''כנסת הגדולה''', וכן הביא בשמו בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] (כבר העירו האחרונים דליתא בכנסת הגדולה אלא מקורו מהשלטי גיבורים, ובבאר היטב העתיק כנראה מהתוס"ש). | ||
<BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו. | <BR/>אמנם ב'''רמב"ם''' (שבת כה א) משמע שגם כלי האכילה כגון כוס וקערה וסכין וכד', גם הם היו בכלל הגזרה ונחשבים הם לכלי שמלאכתו להיתר, ואף הם לא הותרו אלא לצורך עצמו, גופו ומקומו, אבל שלא לצורך כלל אין לטלטל גם כלים אלו, וב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=213&hilite= (י)] כתב שכן משמע בדבריו ב'''פירוש המשניות''' (שבת יז ד) וב'''כל בו''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42483&st=&pgnum=73&hilite= (לא עמוד לג)] {{קטן|(צ"ע כוונתו בכלבו)}}. ובספר '''תהלה לדוד''' אורטינברג [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41315&st=&pgnum=120 (ד)] כתב שלרמב"ם מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר אף שלא לצורך כלל, ואם כן הוא הדין גם לקערות וכוסות וסכין. | ||
ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן כתבו להקשות בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] ובשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1600&st=&pgnum=176 (ז עב ד)]. <BR/> | ולכאורה יש להקשות על השיטות המתירות, שהרי ב'''גמרא''' (קכד א) אביי מקשה על רבה לשיטתו אליבא דר' נחמיה איך אנו מטלטלים קערות אחר האכילה, ומתרץ לו רבה שזהו כ[[גרף של רעי]]. ולכאורה אינו מובן מעיקרא מאי קושיה, הרי קערות מעולם לא נאסרו, וכן כתבו להקשות בספר '''יד דוד''' זינצהיים [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspxreq=49408&st=&pgnum=87 (קכד א ד"ה קערות)] ובשו"ת '''מנחת יצחק''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1600&st=&pgnum=176 (ז עב ד)]. <BR/> | ||
והנה ב'''מהרש"א''' (קכד א ד"ה לרבה) תמה שקושית אביי קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, ומתמיהתו מבואר שגם קערות אינם מותרים אם לא לצורך גופו ומקומו או מחמה לצל, דגם הם היו בכלל האיסור. ובספר '''שבת של מי''' (קכד א ד"ה שם יתיב) כתב שהתירוץ לזה פשוט ע"פ התוס' הנ"ל, שקערות לא היו בכלל האיסור כלל. אבל לכאורה דבריו אינם מובנים דא"כ גם לר' נחמיה לא נאסרו מעולם ומה מקשב אביי. אמנם בשו"ת '''מנחת יצחק''' שם כותב שר' נחמיה פליג לגמרי וסובר שאף לכתחילה אסרו את כל הכלים, ולשיטתו ליכא חילוק בין כלים לכלים. | והנה ב'''מהרש"א''' (קכד א ד"ה לרבה) תמה שקושית אביי קשה גם על רבא היאך טלטלו קערות לפני התרת כלים, ומתמיהתו מבואר שגם קערות אינם מותרים אם לא לצורך גופו ומקומו או מחמה לצל, דגם הם היו בכלל האיסור. ובספר '''שבת של מי''' (קכד א ד"ה שם יתיב) כתב שהתירוץ לזה פשוט ע"פ התוס' הנ"ל, שקערות לא היו בכלל האיסור כלל. אבל לכאורה דבריו אינם מובנים דא"כ גם לר' נחמיה לא נאסרו מעולם ומה מקשב אביי. אמנם בשו"ת '''מנחת יצחק''' שם כותב שר' נחמיה פליג לגמרי וסובר שאף לכתחילה אסרו את כל הכלים, ולשיטתו ליכא חילוק בין כלים לכלים. | ||
<BR/>אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש"א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ"ל. ולדעתו בתוס' ובבעה"מ י"ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר"ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין. | <BR/>אמנם בספר '''יד דוד''' שם מכח קושית המהרש"א מסיק דגם כלי הסעודה אינם מותרים שלא לצורך כלל ודלא כהרב '''תוספת שבת''' הנ"ל. ולדעתו בתוס' ובבעה"מ י"ל שלא התירו אלא לצורך גופו ומקומו אבל שלא לצורך כלל אסור, ואף בר"ן לא הזכיר להדיא כלי האוכל אלא רק אוכלין. | ||
<BR/>להלכה, ב'''אליה רבה''' (י) העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ"ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה. אמנם ה'''גר"ז''' (טזז-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=294 (שנה שניה מקץ א)] והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&st=&pgnum=255 (מד)]. | <BR/>להלכה, ב'''אליה רבה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=41130&st=&pgnum=213&hilite= (י)] העתיק כדברי הרב שלטי הגיבורים, וכתב שכן משמע בתוס' הנ"ל. גם ה'''משנה ברורה''' (כג) העתיק להלכה שאף כלי האוכל מותרים בטלטול שלא לצורך כלל דלא חלה עליהו תורת מוקצה, וכן פסק הרב '''חסד לאלפים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7849&st=&pgnum=539 (ב)]. <BR/> | ||
אמנם ה'''גר"ז''' (טזז-יז) כתב שבתחילה כל הכלים נאסרו, ואף כשהתירו לא התירו אלא לגופו ומקומו או מחמה לצל כאשר מלאכתו להיתר, אבל שלא לצורך כלל לא התירו כלל. אמנם זהו דווקא בכלים אבל אוכלין וספרים לאו כלים נינהו ולא נאסרו כלל. כדבריו הכריעו הרב '''בן איש חי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14054&st=&pgnum=294 (שנה שניה מקץ א)] והרב '''כף החיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9086&st=&pgnum=255 (מד)]. | |||
==טעם האיסור== | ==טעם האיסור== | ||
| שורה 136: | שורה 137: | ||
כתב ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה ת"ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב). | כתב ה'''ריטב"א''' (קכג ב ד"ה ת"ר) שטעם הגזירה שגזרו על טלטול כלים הוא משום הוצאה, וכן משמע בגמרא (שבת קכד ב). | ||
ובענין כלי שמלאכתו לאיסור כתב ה'''ראב"ד''' (בדפי הרי"ף ריש ביצה?) שהטעם בזה אינו משום מוקצה, אלא משום דמחזי כרוצה לעשות בה מלאכתו. וכן כתב ה'''מאירי''' (ריש ביצה ד"ה תרנגולת). אמנם ברמב""ם (שבת כד יג) לא משמע כן. (ציץ אליעזר ד כו). | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||
[[קטגוריה:שבת קכב:]] | [[קטגוריה:שבת קכב:]] | ||