9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מחתה באפרה"
אין תקציר עריכה
| שורה 24: | שורה 24: | ||
<BR/>לאחר הנסיונות לתרץ מסיק רבא שמדובר באפר שאינו מוקצה אלא דעתו היה עליו מערב שבת, וקמ"ל רבי שאף שהיו עליו שברי עצים האסורים בטלטול, מותר לטלטל המחתה. | <BR/>לאחר הנסיונות לתרץ מסיק רבא שמדובר באפר שאינו מוקצה אלא דעתו היה עליו מערב שבת, וקמ"ל רבי שאף שהיו עליו שברי עצים האסורים בטלטול, מותר לטלטל המחתה. | ||
בדרכו של רש"י זו, שהיתרו של רבא מבוסס על בסיס לדבר האסור והמותר, הלכו רוב הראשונים - '''תוספות''' (ד"ה הוה), '''רא"ש''' (ג כב), '''רשב"א''', '''ר"ן''' (דפי הרי"ף כא א ד"ה ומסקי), '''טור''' (אורח חיים שי). אלא שלגבי ההוא אמינא שהאפר אסור בטלטול, יש שכתבו (רמב"ן בשם ר' נתן בעל הערוך, ריטב"א, ר"ן) שמדובר באפר שהוסק בשבת והוי [[נולד]]. וברמב"ן כתב שיש לחלק בין אפר מחתה לאפר כירה, שאפר מחתה אין דעתו עליו לפי שאין בו מששא ואינו ראוי לכסות בו אם לא שדעתו עליו מאתמול. | בדרכו של רש"י זו, שהיתרו של רבא מבוסס על בסיס לדבר האסור והמותר, הלכו רוב הראשונים - '''תוספות''' (ד"ה הוה), '''רבנו תם''' בספר הישר (חידושים רמג א), '''רא"ש''' (ג כב ובתוספותיו כאן), '''רשב"א''', '''ר"ן''' (דפי הרי"ף כא א ד"ה ומסקי), '''טור''' (אורח חיים שי). אלא שלגבי ההוא אמינא שהאפר אסור בטלטול, יש שכתבו (רמב"ן בשם ר' נתן בעל הערוך, ריטב"א, ר"ן) שמדובר באפר שהוסק בשבת והוי [[נולד]]. וברמב"ן כתב שיש לחלק בין אפר מחתה לאפר כירה, שאפר מחתה אין דעתו עליו לפי שאין בו מששא ואינו ראוי לכסות בו אם לא שדעתו עליו מאתמול. | ||
ה'''רי"ף''' (כא ב) ציטט בקצרה דברי רבא ולא פירשם. וב'''ר"ן''' שם מצדד ששיטתו כרש"י. | ה'''רי"ף''' (כא ב) ציטט בקצרה דברי רבא ולא פירשם. וב'''ר"ן''' שם מצדד ששיטתו כרש"י. | ||
=====קושיית | =====קושיית הראשונים ממתניתין דכלכלה===== | ||
על פירוש זה בסוגיה הקשו הראשונים, שם ההיתר בדין המחתה והאפר הוא מטעם בסיס לדבר האסור והמותר, למה מקשה הגמרא על רבא מנר ופתילות, יותר היה לה לסייעו ממתניתין דכלכלה, שלפי ר' יוחנן שם אף שיש איסור והיתר יחד בכלכלה מותר לטלטל, וזהו כרבא. | על פירוש זה בסוגיה הקשו הראשונים, שם ההיתר בדין המחתה והאפר הוא מטעם בסיס לדבר האסור והמותר, למה מקשה הגמרא על רבא מנר ופתילות, יותר היה לה לסייעו ממתניתין דכלכלה, שלפי ר' יוחנן שם אף שיש איסור והיתר יחד בכלכלה מותר לטלטל, וזהו כרבא. | ||
ותירצו בשני דרכים: | ותירצו בשני דרכים: | ||
*''' | *'''רבנו תם''' (ד"ה אע"ג ובספר הישר חידושים רמג א) כתב שהפתילות חשובות הן ואינן בטלות לשמן וכן העצים חשובים הם ואינם בטלים לאפר ולכן קס"ד לאסור, מה שאין כן בכלכלה שפירות ואבן בתוכה, שם לאבן אין חשיבות כלל ובטלה היא לפירות ופשיטא מותר. תירוץ זה הובא גם ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה הוה) ב'''רמב"ן''' (ד"ה ואי) ב'''רשב"א''' (ד"ה הוה) ובחידושי ה'''ר"ן''' (סוד"ה לי התיר). | ||
*אין דרך ליטול אבן בכלכלה, וודאי עיקר הטלטול שם הוא לפירות, מה שאין כן שברי עצים בכנונא ושברי פתילה בנר שזהו מקומן ועיקר הטלטול גם בשבילן. תירוץ זה הובא ב'''רמב"ן''' (ד"ה ואי) וב'''רשב"א''' (ד"ה הוה). | *אין דרך ליטול אבן בכלכלה, וודאי עיקר הטלטול שם הוא לפירות, מה שאין כן שברי עצים בכנונא ושברי פתילה בנר שזהו מקומן ועיקר הטלטול גם בשבילן. תירוץ זה הובא ב'''רמב"ן''' (ד"ה ואי) וב'''רשב"א''' (ד"ה הוה). | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
על שיטה זו הקשו הראשונים מן הגמרא בביצה לגבי שיורי כוסות שם רואים שמכח דברי רבא רצו להתיר לטלטל את היין האסור אגב הכוס המותרת, ואפילו שאין בכוס אלא דבר איסור בלבד. | על שיטה זו הקשו הראשונים מן הגמרא בביצה לגבי שיורי כוסות שם רואים שמכח דברי רבא רצו להתיר לטלטל את היין האסור אגב הכוס המותרת, ואפילו שאין בכוס אלא דבר איסור בלבד. | ||
<BR/>שני תירוצים עיקריים נאמרו בזה: | <BR/>שני תירוצים עיקריים נאמרו בזה: | ||
*שיורי כוסות פחות חשובים הם, ולכן בטלים הם לגבי הכוס אפילו אם ליכא היתר עמהם, אך שברי עצים לא היו בטלים למחתה לולי האפר המותר שבה. תירוץ זה כתבו ה'''תוספות''' (שבת מז א ד"ה הוה, ביצה כא א ד"ה כנונא) והובא בשמם ב'''רשב"א''' (מז א ד"ה הוה) וב'''ריטב"א''' (ד"ה אלא). | *שיורי כוסות פחות חשובים הם, ולכן בטלים הם לגבי הכוס אפילו אם ליכא היתר עמהם, אך שברי עצים לא היו בטלים למחתה לולי האפר המותר שבה. תירוץ זה כתבו ה'''תוספות''' (שבת מז א ד"ה הוה, ביצה כא א ד"ה כנונא) והובא בשמם ב'''רשב"א''' (מז א ד"ה הוה) וב'''ריטב"א''' (ד"ה אלא), וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה הוה). | ||
*מחתה עם עצים בלבד בלא אפר יכול לנערה וליטול המחתה לבדה, ורק כאשר יש בה אפר אי אפשר לו לנערה ולכן בעינן אפר להתיר. מה שאין כן שיורי כוסות שאף שאין עמהם כלום, אי אפשר לו לנערן ולכן קס"ד דמותר. תירוץ זה הובא בתוספות (ביצה כא א ד"ה כנונא) בשם '''רבנו תם'''. ה'''רשב"א''' (שבת מז א ד"ה הוה) דחה תירוץ זה לפי שמשמע שההיתר הוא משום דבר ההיתר עצמו, ולא משום שאינו יכול לנער לדבר האיסור. | *מחתה עם עצים בלבד בלא אפר יכול לנערה וליטול המחתה לבדה, ורק כאשר יש בה אפר אי אפשר לו לנערה ולכן בעינן אפר להתיר. מה שאין כן שיורי כוסות שאף שאין עמהם כלום, אי אפשר לו לנערן ולכן קס"ד דמותר. תירוץ זה הובא בתוספות (ביצה כא א ד"ה כנונא) בשם '''רבנו תם'''. ה'''רשב"א''' (שבת מז א ד"ה הוה) דחה תירוץ זה לפי שמשמע שההיתר הוא משום דבר ההיתר עצמו, ולא משום שאינו יכול לנער לדבר האיסור. | ||
| שורה 71: | שורה 71: | ||
'''תוספות''' (ד"ה בגלילא) דחה דברי רש"י, כי בגמרא בבא קמא קיח: מבואר שאדרבה לגליליים היה מצוי פשתן לרוב. | '''תוספות''' (ד"ה בגלילא) דחה דברי רש"י, כי בגמרא בבא קמא קיח: מבואר שאדרבה לגליליים היה מצוי פשתן לרוב. | ||
<BR/>לכן פירש '''רבנו תם''' שם שבגליל היה להם שמן מצוי ואינו חשוב הוא להם, ולכן לא בטלי פתילות ביחס לשמן, וכן כתב הרמב"ן (מז א ד"ה בגלילא) בשם '''רבנו אפרים'''. לפי דרך זו נראה שיש לשקול בעיקר את דבר ההיתר, שאם ההיתר אינו חשוב, אין הכלי בטל אליו אלא לאיסור, אף אם גם האיסור אינו חשוב כל כך | <BR/>לכן פירש '''רבנו תם''' שם ובספר הישר (חידושים רמג א) שבגליל היה להם שמן מצוי ואינו חשוב הוא להם, ולכן לא בטלי פתילות ביחס לשמן, וכן הביא בשמו ב'''תוספות רא"ש''' (ד"ה בגלילא), וכן כתב הרמב"ן (מז א ד"ה בגלילא) בשם '''רבנו אפרים'''. לפי דרך זו נראה שיש לשקול בעיקר את דבר ההיתר, שאם ההיתר אינו חשוב, אין הכלי בטל אליו אלא לאיסור, אף אם גם האיסור אינו חשוב כל כך, וראה בזה [[#חשיבות הדבר האסור ביחס לדבר המותר|להלן]] | ||
גם '''רב נסים גאון''' (מז א ד"ה אמר אביי) כתב כדברי רבנו תם שהשמן מצוי אצל הגליליים, אך מדבריו משמע שלא בטל הוא ביחס לפתילות, אלא השמן עצמו כיון שמצויים בו פתילות אין הם מחשיבים אותו, ואינו ראוי לשימוש אצלם, הרי הוא נעשה איסור בעצמו. לפי פירוש זה אין ללמוד כלל מדין זה לענין בסיס לדבר האסור והמותר. | גם '''רב נסים גאון''' (מז א ד"ה אמר אביי) כתב כדברי רבנו תם שהשמן מצוי אצל הגליליים, אך מדבריו משמע שלא בטל הוא ביחס לפתילות, אלא השמן עצמו כיון שמצויים בו פתילות אין הם מחשיבים אותו, ואינו ראוי לשימוש אצלם, הרי הוא נעשה איסור בעצמו. לפי פירוש זה אין ללמוד כלל מדין זה לענין בסיס לדבר האסור והמותר. | ||
| שורה 81: | שורה 81: | ||
==שיטת ההלכה== | ==שיטת ההלכה== | ||
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שי ח) העתיק להלכה כדברי רש"י ורוב הראשונים, שמחתה שיש עליה אפר ועצים היא בסיס לדבר האסור והמותר, ולכן מותר לטלטלה. והעיר ה'''מגן אברהם''' (ח) שמדובר כמובן באפר שהוסק קודם השבת, שאם הוסק בשבת הוי ליה נולד ואסור, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (לב). | מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שי ח) העתיק להלכה כדברי רש"י ורוב הראשונים, שמחתה שיש עליה אפר ועצים היא בסיס לדבר האסור והמותר, ולכן מותר לטלטלה. והעיר ה'''מגן אברהם''' (ח) שמדובר כמובן באפר שהוסק קודם השבת, שאם הוסק בשבת הוי ליה נולד ואסור, וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (לב). | ||
===חשיבות הדבר האסור ביחס לדבר המותר=== | ===חשיבות הדבר האסור ביחס לדבר המותר=== | ||
כתב ה'''שלחן ערוך''' (ח) שכל ההיתר לטלטל בסיס לדבר האסור ולדבר המותר, הוא רק כאשר הדבר המותר חשוב יותר מן הדבר האסור, אבל אם הדבר האסור חשוב יותר מן המותר אסור לטלטלו, ודבריו הם על פי ה'''טור''' שכתב כן. | כתב ה'''שלחן ערוך''' (ח) שכל ההיתר לטלטל בסיס לדבר האסור ולדבר המותר, הוא רק כאשר הדבר המותר חשוב יותר מן הדבר האסור, אבל אם הדבר האסור חשוב יותר מן המותר אסור לטלטלו, ודבריו הם על פי ה'''טור''' שכתב כן. | ||
<BR/>וב'''בית יוסף''' ביאר מקורו מדברי התוספות ד"ה בגלילא שכתבו שהשמן אצלם לא היו חשוב כיון שהיה להם שמן לרוב, ומבואר מזה שמפני שהשמן היה לא חשוב אצלם היה אסור להם בטלטול. | <BR/>וב'''בית יוסף''' ביאר מקורו מדברי התוספות ד"ה בגלילא שכתבו שהשמן אצלם לא היו חשוב כיון שהיה להם שמן לרוב, ומבואר מזה שמפני שהשמן היה לא חשוב אצלם היה אסור להם בטלטול. | ||
<BR/>אמנם לפי דנתבאר לעיל בשם ר' חננאל שהשמן אינו חשוב ולכן אין להם שימוש בו, אין ראיה לדברי הטור, שכן שוב אין כאן בסיס לדבר האסור והמותר, אלא רק בסיס לדבר האסור לפי שאין דעתם כלל על שמן זה. וכן לפי רש"י שתלה האיסור בחשיבות הפתילות, משמע שגם אם השמן היה חשוב אסור, דהכל תליא בחשיבות האיסור, וכן כתב בדעתו ה'''נשמת אדם''' (סז ב). | |||
<BR/>ולכאורה היה מקום לדחות דברי הבית יוסף, שאמנם כתבו התוס' שאין השמן חשוב, אך אפשר שאין הכי נמי אף הפתילות אינן חשובות, וכל כוונת התוס' לומר שכאשר אין ההיתר חשוב לא בטל הכלי אליו אלא לאיסור ואפילו שגם האיסור אינו חשוב, דעל מנת להתיר את הכלי מכח דבר ההיתר שעליו בעינן שיהיה ההיתר חשוב. וכן רצה ללמוד בדעתם ב'''נשמת אדם''' (סז ב), | |||
אמנם מלשון התוס' ושאר ראשונים משמע כדברי הבית יוסף, שיחס החשיבות הוא בין הדבר האסור לדבר המותר, ולא הדבר המותר או האסור מצד עצמו או ביחס לכלי. | |||
====שווים בחשיבותם==== | |||
מדברי הטור והשלחן ערוך הללו עולה שאלה, מה הדין כאשר האיסור והמותר שווים בחשיבותם, בין כאשר שניהם חשובים ובין כאשר שניהם אינם חשובים, ודנו האחרונים בדבר. | |||
<BR/>ב'''תוספות''' (ד"ה בגלילא) שממנו דייק הבית יוסף שאם השמן אינו חשוב אסור, משמע שגם הפתילות היו אצלם לא חשובות ואפילו הכי אסור. כלומר אם גם האיסור וגם ההיתר אינם חשובים, אסור לטלטל את הבסיס, ורק דומיא דכלכלה או מחתה עם אפר ושברי עצים שההיתר חשוב יותר מן האיסור שרי, וכן דייק הרב '''נשמת אדם''' (סז ב). | |||
<BR/>וכן כתבו לדינא בספר '''תוספת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8004&st=&pgnum=120 (יח)] וב'''בית מאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7785&st=&pgnum=27&hilite= (ח)], וכן הכריע ה'''משנה ברורה''' (לג). <BR/> | |||
וב'''בית מאיר''' שם נתן טעם לדבר שכל שהאיסור חשוב, לא בטל הוא ואסור לטלטלו. ומשמע מזה דהיכא ששניהם אינם חשובים שרי, אבל בנשמת אדם שם כתב להדיא דגם בכה"ג אסור וכן הכריע ב'''שער הציון''' (ל). | |||
====חשוב לכל העולם ולדידיה אינו חשוב או איפכא==== | ====חשוב לכל העולם ולדידיה אינו חשוב או איפכא==== | ||
===אם צריך לנער=== | |||
[[קטגוריה:מוקצה]] | [[קטגוריה:מוקצה]] | ||
[[קטגוריה:שבת מז.]] | [[קטגוריה:שבת מז.]] | ||