9,838
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הגומל"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||ברכות נד ב||ברכות י ח|אורח חיים ריט א-ט}} | {{מקורות||ברכות נד ב|ברכות ד ד|ברכות י ח|אורח חיים ריט א-ט}} | ||
מי צריך לברך ברכת הגומל, מתי ובאיזה אופן, ונוסח הברכה. | מי צריך לברך ברכת הגומל, מתי ובאיזה אופן, ונוסח הברכה. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
<BR/> מי שהיה חולה ונתרפא - "אוילים מדרך פשעם... יודו לה' חסדו". | <BR/> מי שהיה חולה ונתרפא - "אוילים מדרך פשעם... יודו לה' חסדו". | ||
<BR/> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו". | <BR/> מי שהיה חבוש בבית האסורים - "יושבי חושך וצלמות... יודו לה' חסדו". | ||
<BR/>ו'''הטור''' (אורח חיים ריט) נתן בהם סימן 'וכל החיי"ם יודוך סלה', ראשי תיבות - חולה, ים, יסורין, מדבר. | <BR/>ו'''הטור''' (אורח חיים ריט) נתן בהם סימן 'וכל החיי"ם יודוך סלה', ראשי תיבות - חולה, ים, יסורין, מדבר. ואילו ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] נתן סימן אחר ממש שכתוב בישעיהו (לח יט) 'חי חי הוא יודך', ראשי תיבות - חולה שנתרפא, יוצא למדבר, חבוש, יורד הים. | ||
'''ברמב"ם''' (ברכות י ח) הוסיף לגבי יורדי הים 'כשעלו ממנו' ולגבי הולכי מדבר הוסיף 'כשיגיעו ליישוב'. וכן העתיקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1049 (אורח חיים ריט א)]. | '''ברמב"ם''' (ברכות י ח) הוסיף לגבי יורדי הים 'כשעלו ממנו' ולגבי הולכי מדבר הוסיף 'כשיגיעו ליישוב'. וכן העתיקו ה'''טור''' וה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1049 (אורח חיים ריט א)]. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
====האם מברכים דווקא במדבר או בכל דרך==== | ====האם מברכים דווקא במדבר או בכל דרך==== | ||
כתב '''רבנו יונה''' (מג א ד"ה ארבעה), שמנהג צרפת הוא שאין מברכים הגומל כאשר עוברים מעיר לעיר, שלא דיברה הגמרא אלא בהולכי מדברות שיש בהם סכנה, ואף שבירושלמי כתוב 'כל הדרכים בחזקת סכנה', זהו דווקא לענין תפילת הדרך בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ט ג) והוסיף בזה טעם לחלק בין תפילת הדרך לברכת הגומל, שתפילת הדרך היא בקשה ובכל דרך צריך לבקש על נפשו, אבל ברכת הגומל נתקנה במקום קרבן תודה. | כתב '''רבנו יונה''' (מג א ד"ה ארבעה), שמנהג צרפת הוא שאין מברכים הגומל כאשר עוברים מעיר לעיר, שלא דיברה הגמרא אלא בהולכי מדברות שיש בהם סכנה, ואף שבירושלמי כתוב 'כל הדרכים בחזקת סכנה', זהו דווקא לענין תפילת הדרך בלבד. וכן כתב ה'''רא"ש''' (ט ג) והוסיף בזה טעם לחלק בין תפילת הדרך לברכת הגומל, שתפילת הדרך היא בקשה ובכל דרך צריך לבקש על נפשו, אבל ברכת הגומל נתקנה במקום קרבן תודה. | ||
<BR/>גם ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] משמע שדווקא במהלך במקום סכנה הוא שחייב לברך. | |||
אבל הרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין ברכת החולים) כתב להדיא שכל הולכי דרכים צריכים להודות, ובגמרא נקטה 'הולכי מדברות' משום לישנא דקרא. וגם הביא הראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) לגבי [[תפילת הדרך]], שכל הדרכים בחזקת סכנה הן. | אבל הרמב"ן ב'''תורת האדם''' (ענין הרפואה ח ד"ה ולענין ברכת החולים) כתב להדיא שכל הולכי דרכים צריכים להודות, ובגמרא נקטה 'הולכי מדברות' משום לישנא דקרא. וגם הביא הראיה מה'''ירושלמי''' (ברכות ד ד) לגבי [[תפילת הדרך]], שכל הדרכים בחזקת סכנה הן. | ||
| שורה 42: | שורה 43: | ||
====שיעור הדרך שצריך לברך עליה==== | ====שיעור הדרך שצריך לברך עליה==== | ||
כתב ה'''אבודרהם''' שכשם ש[[שיעור מהלך פרסה חשיב דרך לענין תפילת הדרך]], שכן כתב בעל הלכות גדולות, שמע מינה דפחות מזה לא חשיב דרך גם לענין ברכת הגומל, ולכן על דרך בשיעור פרסה יש לברך ברכת הגומל. | כתב ה'''אבודרהם''' שכשם ש[[שיעור מהלך פרסה חשיב דרך לענין תפילת הדרך]], שכן כתב בעל הלכות גדולות, שמע מינה דפחות מזה לא חשיב דרך גם לענין ברכת הגומל, ולכן על דרך בשיעור פרסה יש לברך ברכת הגומל. | ||
<BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל (שני וחמישי כד) | <BR/>וב'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] כתב שיש נותנים שיעור לדרך עד פרסה. אמנם ב'''בית יוסף''' (ד"ה כתב הר"ר דוד) הביא בשם הארחות חיים שלמד מדברי הרמב"ן בתורת האדם, שאף על פחות מפרסה מברך, שכל דרך היא בחזקת סכנה, ושכתב שלא כן המנהג. אך לפנינו בארחות חיים אין את כל זה. | ||
=====בהולך ברגל או אף בנסיעה===== | =====בהולך ברגל או אף בנסיעה===== | ||
| שורה 54: | שורה 55: | ||
אמנם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] כתב בשם רב האי גאון שהגמרא סידרה את הארבעה לפי סדר סכנתם וחולה מנוי שלישי לפי שעל כל חולי מברך, אפילו חושש בראשו או בגרונו. | אמנם ב'''ספר הערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43084&st=&pgnum=33 (ערך ארבעה)] כתב בשם רב האי גאון שהגמרא סידרה את הארבעה לפי סדר סכנתם וחולה מנוי שלישי לפי שעל כל חולי מברך, אפילו חושש בראשו או בגרונו. | ||
ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ה) הביא שתי הדעות, דעת '''רבנו יוסף''' שדווקא בנפל למיטה מברך, ודעת הערוך בשם רב האי גאון שמברך אף החושש בראשו או בגרונו. וב'''שיטה מקובצת''' גם הוא הביא שתי הדעות, ומשמע שדעתו נוטה שרק מי שנפל למיטה מברך אף שאין בו סכנה. | ב'''הגהות מיימוניות''' (ברכות י ה) הביא שתי הדעות, דעת '''רבנו יוסף''' שדווקא בנפל למיטה מברך, ודעת הערוך בשם רב האי גאון שמברך אף החושש בראשו או בגרונו. וב'''שיטה מקובצת''' גם הוא הביא שתי הדעות, ומשמע שדעתו נוטה שרק מי שנפל למיטה מברך אף שאין בו סכנה, וכן משמע דעת ה'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)]. | ||
<BR/>גם ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות, אבל כתב שדעת הרמב"ן כדעת הערוך שעל כל מיחוש צריך לברך, ושכן נהגו. וזה לכאורה דלא כדמשמע בתורת האדם שדווקא אם עלה למיטה מפני שהוא כעולה לגרדום. | <BR/>גם ב'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) הביא שתי הדעות, אבל כתב שדעת הרמב"ן כדעת הערוך שעל כל מיחוש צריך לברך, ושכן נהגו. וזה לכאורה דלא כדמשמע בתורת האדם שדווקא אם עלה למיטה מפני שהוא כעולה לגרדום. | ||
| שורה 81: | שורה 82: | ||
כתב ה'''מאירי''' (ד"ה יש מי שאומר) שאלו הארבעה נאמרו בפרט שצריך לברך אף לא היה בסכנה, אך אם אירע לו סכנת נפשות וניצל ממנה, בכל דבר צריך להודות, ואף אם לא בתורת חובה, מכל מקום בתורת רשות ודאי מברך. | כתב ה'''מאירי''' (ד"ה יש מי שאומר) שאלו הארבעה נאמרו בפרט שצריך לברך אף לא היה בסכנה, אך אם אירע לו סכנת נפשות וניצל ממנה, בכל דבר צריך להודות, ואף אם לא בתורת חובה, מכל מקום בתורת רשות ודאי מברך. | ||
הקשה ה'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) מדוע אין מברכים כאשר אדם עובר תחת קיר נטוי, שזה מזכיר עוונתיו של אדם כדאיתא בגמרא, ותירץ שלפי שהוא דבר קצר וקל לעבור במהרה אינו נחשב סכנה, מה שאין כן הולכי דרכים. | הקשה ה'''אבודרהם''' (ברכת הראיה השבח וההודאה ד"ה ד' צריכים להודות) מדוע אין מברכים כאשר אדם עובר תחת קיר נטוי, שזה מזכיר עוונתיו של אדם כדאיתא בגמרא, ותירץ שלפי שהוא דבר קצר וקל לעבור במהרה אינו נחשב סכנה, מה שאין כן הולכי דרכים. כן הקשה ותירץ גם ה'''ארחות חיים''' לוניל [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)]. | ||
===כשאירעו לו כמה ניסים=== | ===כשאירעו לו כמה ניסים=== | ||
| שורה 100: | שורה 101: | ||
ב'''בית יוסף''' (ריט ד"ה מאי מברך) פירש את הברכה, שאפילו לאותם החייבים כלומר הרשעים, הקב"ה גומל להם חסדים אף שאינם ראויים לכך, והמברך מצרף עצמו ואומר שאף הוא כאחד מהם שאף שאינו הגון גמלני כל טוב. | ב'''בית יוסף''' (ריט ד"ה מאי מברך) פירש את הברכה, שאפילו לאותם החייבים כלומר הרשעים, הקב"ה גומל להם חסדים אף שאינם ראויים לכך, והמברך מצרף עצמו ואומר שאף הוא כאחד מהם שאף שאינו הגון גמלני כל טוב. | ||
ב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] מצאנו נוסח שונה: 'הגומל לחייבים טובות שגמלני כרחמיו וכרוב חסדיו'. | |||
===מענה השומעים=== | ===מענה השומעים=== | ||
בגמרא לא מוזכר מה עונים השומעים לאחר המברך, ומסתמא אינו שונה משאר ברכות שעונים 'אמן'. | בגמרא לא מוזכר מה עונים השומעים לאחר המברך, ומסתמא אינו שונה משאר ברכות שעונים 'אמן'. | ||
<BR/>אבל ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) כתב שהשומעים עונים 'שגמלך כל טוב הוא יגמלך סלה', וצ"ע מנין לקחו הרמב"ם. | <BR/>אבל ה'''רמב"ם''' (ברכות י ח) כתב שהשומעים עונים 'שגמלך כל טוב הוא יגמלך סלה', וצ"ע מנין לקחו הרמב"ם. | ||
וב'''ארחות חיים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40307&st=&pgnum=60&hilite= (שני וחמישי כד)] כתב שעונים אמן, ואחר כך אומרים 'צור שגמלך כל טוב הוא יגמלך חן וחסד סלה'. | |||
==בפני עשרה== | ==בפני עשרה== | ||
עוד מובא בהמשך הגמרא בשם אביי שצריך לומר הודאה זו בפני עשרה, דכתיב "וירוממוהו בקהל עם", ומוסיף על זה מר זוטרא ששנים מהם רבנן, שנאמר "ובמושב זקנים יהללוהו". רב אשי מקשה שניתן להבין מן הפסוק שצריך שיהיו עשרה, ומלבדם עוד שנים שהם רבנן. ונשארת הגמרא בקושיא ואינה מתרצת את קושית רב אשי. | עוד מובא בהמשך הגמרא בשם אביי שצריך לומר הודאה זו בפני עשרה, דכתיב "וירוממוהו בקהל עם", ומוסיף על זה מר זוטרא ששנים מהם רבנן, שנאמר "ובמושב זקנים יהללוהו". רב אשי מקשה שניתן להבין מן הפסוק שצריך שיהיו עשרה, ומלבדם עוד שנים שהם רבנן. ונשארת הגמרא בקושיא ואינה מתרצת את קושית רב אשי. | ||