סוגית הגמרא
הגמרא (ברכות לו ב) מביאה דברי רב ושמואל שאומרים ש"כל שיש בו מחמשת המינים, מברכים עליו בורא מיני מזונות", ועוד אמרו ש"כל שהוא מחמשת המינים, מברכים עליו בורא מיני מזונות". ועושה הגמרא צריכותא לשתי המימרות, ש"כל שיש בו" השמיענו שאף על ידי תערובת ברכתו מזונות. ו"כל שהוא" השמיענו שאורז ודוחן לא מברכים עליו בורא מיני מזונות, אפילו הם בעין.
ובברייתא מובא (לז א) שעל פת אורז ופת דוחן מברכים תחילה וסוף כמעשה קדרה, אך רב ושמואל יעמידוה שאין הכוונה שיש לברך עליהם כברכת מעשה קדרה מזונות ומעין שלוש, אלא שהם טעונים ברכה תחילה וסוף, אך ברכתם שהכל ובורא נפשות.
אמנם מברייתא אחרת, קושיה על רב ושמואל, שהברייתא אומרת שאורז שטחנו, אפאו או בישלו, אף על פי שהפרוסות קיימות, מברך עליו מזונות ומעין שלוש. ואין לומר שאתיא כר' יוחנן בן נורי, שסובר שאורז מין דגן הוא, שאם כן היה צריך לברך עליו המוציא וברכת המזון, אלא ודאי רבנן היא ותיובתא על רב ושמואל.
בהמשך מביאה הגמרא ברייתא אחרת שאומרת שעל אורז שטחנו ואפאו או בישלו אינו מברך אחריו ולא כלום, וזה סותר לברייתא דלעיל שמברך מעין שלוש. ומתרצת הגמרא שמחלוקת תנאים היא. לדעת רבן גמליאל מברך אחריו מעין שלוש, ואילו לדעת חכמים ולא כלום. אמנם בסוף מסיקה הגמרא, ששתי הברייתות הן אליבא דרבנן, וצריך לומר גם בברייתא הראשונה שאחר האורז ולא כלום.
אמנם מבארים הראשונים, שאין הכוונה שאינו מברך כלום אחר האורז, אלא שמברך אחריו בורא נפשות. כן כתב רש"י (לז א ד"ה ולא כלום), וביאר שכוונת הגמרא שאינו מברך כלום מברכות פירות ארץ ישראל. וכן כתב הרי"ף (כו א) שכל ולא כלום הכוונה בורא נפשות רבות. וכן הוא ברא"ש (ברכות ו ח)
מסקנת ההלכה
כתב הרי"ף (כו א) שכיון שאיתותבו רב ושמואל, הלכה כהך ברייתא שעל אורז שבישלו, יד לברך תחילה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות.
דוחן
התוספות (לז א ד"ה אם) מעירים, שהתיובתא על רב ושמואל מהברייתא היא רק לגבי אורז, שהרי לא הוזכר שם דוחן. ולכן מעלים התוס' אפשרות שבדוחן הלכה כרב ושמואל שאין מברכים עליו מזונות. וכן כתב הרי"ף להלכה (כו א) שפת דוחן יש לברך עליו בתחילתו שהכל, ובסופו בורא נפשות.
אבל הרא"ש כתב שראייתו של הרי"ף אינה ראיה, לפי שמה שנקטה הברייתא אורז ולא דוחן, הוא כדי לאפוקי מדעת ר' יוחנן בן נורי הסובר שאורז מין דגן הוא, אך אה"נ דמברכים עליו מזונות ונפשות כמו אורז, וכדמשמע בברייתא הראשונה - 'כמעשה קדרה', שכיון שגם דוחן הוא מזין וסועד את הלב, דינו כאורז.
תלמידי רבנו יונה (דפי הרי"ף כו א ד"ה ופת) כתבו שטעמו של הרי"ף לחלק בין דוחן לאורז, הוא ממה שמצאנו שהתנא ר' יוחנן בן נורי מחלק ביניהם. ואף שאין הלכה כמותו, מ"מ למדנו שאין דינם שווה. אך הביא הר"ן בשם גאון אחד, שגם על דוחן יש לברך בורא מיני מזונות, כיון שגם הוא מזין, שכיון שדברי רב ושמואל נדחו מן הברייתא, יש להשאיר הברייתא כפשטה שאורז ודוחן מברכים עליהם כמעשה קדרה והיינו מזונות, אך לא לגמרי כמעשה קדרה, אלא לאחריו בורא נפשות, וכמו ששנינו בברייתא השניה.
ולדעת רבנו יונה (ד"ה הנה) אף על שאר דברים המזינים (כגון המין הנקרא פניצ"ו), יש לברך עליהם תחילה בורא מיני מזונות.
תערובת אורז ודבר אחר
כתב הרי"ף (כו א) דהא דמברכים על אורז מזונות הוא דווקא כאשר הוא בעין, אך על ידי תערובות לא, שהרי לא הופרכו דברי רב ושמואל שאמרו שאין מברכים מזונות על אורז אלא לענין אורז בעין, אבל לענין תערובות קיימא לן כוותייהו דליכא מאן דפליג עלייהו וסוגיין כוותייהו.