טיוטה:ברכת פת הבאה בכסנין
| משנה: | משנה |
| בבלי: | בבלי ברכות מב א |
| ירושלמי: | ירושלמי |
| רמב"ם: | רמב"ם ברכות ט-יא |
| שולחן ערוך: | שלחן ערוך או"ח קסח ו,ז |
הברכה הראשונה והאחרונה של הפת הבאה בכסנין כאשר קובעים עליה סעודה וכאשר לא קובעים, וברכתה בתוך הסעודה .
ברכת פת הבאה בכסנין
מקור הדין בגמרא
הטעם שמברכים על לחם המוציא, נתבאר בגמרא (ברכות לה ב) שרבנן תיקנו ברכה מיוחדת על הלחם משום שהוא סעיד, ואנשים קובעים על זה סעודתם. ולכן לפי זה, פת הבאה בכסנין, אף שהיא פת גמורה, מכל מקום כיון שנאכלת לקינוח ואוכלים ממנה מעט, אם כן לא קבעי אינשי עליה סעודתם, ולכן היא איננה חשובה מספיק שרבנן יתקנו עליה ברכת המוציא ושלש ברכות. וכן כתוב בגמרא (מב א) שלדעת רב נחמן ורב יהודה בפת הבאה בכסנין כאשר לא קובעים עליה סעודה מברך ברכה ראשונה 'בורא מיני מזונות', וכאשר קובעים עליה סעודה מברך המוציא וברכת המזון.
מהי פת הבאה בכסנין
שיטות הראשונים בהגדרת הפת
נחלקו הראשונים בהגדרת פת הבאה בכסנין, שיטת רש"י (שם מא ב ד"ה פת), 'שזו פת הבאה לקינוח לאחר הסעודה יחד עם קליות ומיני מתיקה, והיו לשים אותה עם תבלין, וצורתה שונה מפת רגילה, ומאכלה מועט. אך הרבינו יונה כתב (כט. בדפי הרי"ף ד"ה שאין) בשם הרבינו חננאל, דהיינו פת שעשוי כמין כיסים מלאים סוכר שקדים ואגוזים. והרמב"ם כתב (פ"ג ה"ט) 'שהיא עיסה שנילושה בדבש או בשמן או בחלב, או שעירב בה מיני תבלין ואפאה'. וההגהות מיימוניות (שם אות ו) כתב בשם הערוך שפירש בשם רב האיי גאון, שהיא פת שעושים אותה כעכין יבשים וכוססים אותה'. והטור נקט את שיטת הרבינו יונה.
כותרת שלישית
וכן הלאה...
ראו גם
- [סוגיה משיקה לסוגיה זו]
- [עוד סוגיה שקרובה לה בתוכן]
שיעורים, מאמרים וכתבי עת
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)