דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא במלאכות שבת
גרסה מ־13:31, 2 באפריל 2018 מאת דוד דנטלסקי (שיחה | תרומות) (←דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא במלאכות שבת)
דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא במלאכות שבת
| משנה: | ברכות א א |
| בבלי: | ברכות ב א |
| ירושלמי: | ברכות א א |
| רמב"ם: | קריאת שמע א ט |
| שולחן ערוך: | אורח חיים רלה ג |
באיזה אופן אסורה עשיית מלאכה בשבת כאשר לא מתכוון לביצוע המעשה.
דבר שאינו מתכוון
מקור הדין
המשנה בביצה (ב י) אומרת שאין לגרור כלים ביום טוב, מלבד עגלה "מפני שהוא כובשת". הגמרא (ביצה כג ב וש"נ) אומרת שזו דעת ר' יהודה האוסר דבר שאינו מתכוון, אך ר' שמעון מתיר כל עוד לא מתכוון לעשות חריץ.[1]
בדעת ר' יהודה נחלקו הראשונים: האם זהו איסור דאורייתא וחייב קרבן כשאר איסורי שבת, אסור דאורייתא אך פטור, או שמא אסור רק מדרבנן.
טעם האיסור
פסיקת ההלכה
הרמב"ם () והשולחן ערוך פסקו כר' שמעון להיתר.
- ^ מחלוקת זו מופיעה גם בירושלמי (שבת ג ז) כדברי תנא-קמא אל מול ר' שמעון. למען האמת, בשום מקור תנאי לא מיוחסת דעה זו לר' יהודה אך המקורות הבבליים כולם מייחסים איסור דבר שאינו מתכוון לר' יהודה. את דברי ר' שמעון הללו כן מצאנו במקור תנאי, הוא התוספתא ביצה (ב יח). אך שם זה נאמר ללא הסיוג "בלבד שלא יתכוין לעשות חריץ".