זמן הדלקת נר שבת

מקורות
משנה:	שבת ב ז
בבלי:	שבת כג ב
רמב"ם:	שבת ה ג-ד
שולחן ערוך:	אורח חיים רסג ד,ו-י

הזמן הראוי להדלקת נרות שבת, והמקום הראוי ביותר להדליק בו.

זמן ההדלקה

הזמן המוקדם ביותר

בגמרא (שבת כג ב) מובא שאשתו של רב יוסף היתה מאחרת להדליק נרות שבת סמוך לחשיכה, ורמז לה רב יוסף מעמוד האש שהיה מקדים לבוא קודם ששקע עמוד הענן. סברה להקדים ולהדליק בעוד היום גדול, אמר לה 'ובלבד שלא יקדים ולא יאחר'.
וכתב רש"י (ד"ה שלא יקדים) שהטעם שאין להקדים הוא כדי שיהיה ניכר שהנר הוא לכבוד שבת. וכן העתיק הטור (אורח חיים רסג) והשלחן ערוך (רסג ד). אבל הרמב"ם השמיט הלכה זו שלא להקדים להדליק נרות שבת, רק כתב (ה ג) שצריך להדליק מבעוד יום קודם השקיעה וצ"ת.

כתבו הראשונים שאם מקבל שבת מיד, שרי להקדים ולהדליק, ובלבד שיהיה בתוך שעה ורבע קודם הלילה, כלומר אחר פלג המנחה, שאז יש לסמוך על ר' יהודה דס"ל שהוא זמן תפילת ערבית, וכל מה שאסרה הגמרא להקדים ההדלקה הוא רק באופן שאינו מקבל שבת בהדלקתו. כן הוא בתוספות (ברכות כז א ד"ה דרב), ר' יונה (יח ב ד"ה רב), רא"ש (ד ו) ועוד. וכן פסק שלחן ערוך (רסג ד, רסז ב) דאם מקבל עליו שבת מיד, כל שהוא מפלג המנחה והלאה מותר.

ובמשנה ברורה (טו) ובאור הלכה (ד"ה לא יקדים וד"ה בעוד) כתב דההקדמה היא כשהוא זמן הרבה קודם תוספת שבת, אלא אם כן היא מקבלת שבת בהדלקה, אפשר להקדים עד פלג המנחה.