ערלה בספינה ובעציצים
|
יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב. חלק מן התוכן מובא בצורה לא ערוכה בדף הטיוטה. | ||
| הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. | |||
האם חל דין ערלה בעציץ לאסור הפירות הצומחים בו, וכן להתיר אחרי שלוש שנים אף אם נוטעו אחר כך בארץ, ואם יש חילוק בין סוגי העציצים.
תוספתא וירושלמי
איתא בתוספתא (ערלה א ג) שהנוטע בספינה ובעציץ ובראש הגג חייב בערלה.
עוד מובא שם בהמשך, שאם נזרעו בעציץ שאינו נקוב ונשבר העציץ, וחזר וזרען בעציץ נקוב, אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור.
בירושלמי (ערלה א ב) כתוב בשם ר' חזקיה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. ומסביר שם רבי יוסי מפני שהשרשין מפעפעין אותו. ומוסיף שם ר' יונה שכלי חרש עומד בפני שרשין.
בהמשך הירושלמי שואל ר' ירמיה מה הדין בנוטע דלעת בעציץ שאינו נקוב? האם מאחר שלענין אילנות דין עציץ שאינו נקוב כנקוב נאמר כן גם בזרעים או לא.
עוד שם אומר ר' יוחנן בשם ר' ינאי, שאילן שניטע בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות.
הפני משה מסביר שאין כאן מחלוקת, שגם ר' יונה כוונתו לחייב עציץ שאינו נקוב בערלה, ומה שאמר שכלי חרש עומד בפני שורשים, הוא בלשון תמיה, כלומר שדווקא בזרעים של ירקות קיימא לן שעציץ נקוב אינו כארץ לפי שכלי חרש עומד בפני שורשיו, אבל בפני שרשי האילנות אין כלי חרס עומד, ולכן שרשיו מפעפעין אותו וחייב.
עוד מסביר הפני משה שהירושלמי משיב לאיבעיא של ר' ירמיה לגבי דלעת, שבאמת דינה כירקות שאם נזרעה בעציץ שאינו נקוב אין דינה כארץ, שרק באילנות אמרינן ששרשיהן מפעפעין ולא בדלעת.