לא תוכל לתת עליך איש נוכרי

לא תוכל לתת עליך איש נוכרי (מקורות עיקריים)
מקרא	דברים יז, טו
תלמוד בבלי	קדושין עו ב
משנה תורה לרמב"ם	הלכות מלכים, פרק א הלכה א

לא תוכל לתת עליך איש נוכרי היא סוגיה העוסקת באיסור להמליך על בני ישראל אדם נכרי, שיעסוק במעמד ציבור מכובד כדוגמת מלוכה.

הגדרת הסוגיה

בחומש דברים (דברים יז, טו) מובא הציווי להמליך על עם ישראל מלך אשר בחר בו ה', והאיסור להמליך על עם ישראל מלך, שאינו יהודי: "שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא". בציווי זה מופיע מצוות עשה, "שום תשים", ומצוות לא תעשה, "לא תוכל לתת עליך".

על כך מבארים חז"ל (ספרי דברים פיסקא קנז) כי הציווי מדובר גם על איסור העמדת נכרי בעבודות ציבור מכובדות שונות ולא רק מלוכה, "כל משימות שאתה משים לא יהא אלא מקרב אחיך", ומכאן אמרו, שאין ממנין פרנס על הציבור עד שתהא אמו מישראל.

בגמרא

"אושפזיכניה דרב אדא בר אהבה גיורא הוה והוה קא מנצי איהו ורב ביבי מר אמר אנא עבידנא סררותא דמתא ומר אמר אנא עבידנא סררותא דמתא אתו לקמיה דרב יוסף אמר להו תנינא (דברים י״ז-ט״ו) שום תשים עליך מלך מקרב אחיך כל משימות שאתה משים לא יהיה אלא מקרב אחיך" (קדושין עו ב).

רש"י מסביר: כל משימות - מריבוייא דמשמעות דקרא קא יליף משום תשים מקרב אחיך תשים כל משימות ואפי' סנהדרי קטנה:

רמב"ם

"אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל, שנאמר: "לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא" (דברים יז, טו). ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות, ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל, שנאמר: "מקרב אחיך תשים עליך מלך" (דברים שם), כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך." (רמב"ם הלכות מלכים, פרק א' הלכה א')

ספר מצוות גדול

"לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא. [ביבמות דף ס"ה ובפ' החובל דף פ"ח] מכאן שאין מעמידין שום שררה ולא דיין על ישראל אלא מישראל ולא מגרים. ובפ' החולץ [דף מ"ה] אומר שאם אמו מישראל אחיך קרינא ביה בד"א בשאר שררות, אבל במלכות תניא בתוספתא [ספ"ד דסנהדרין] אין מעמידין מלך אלא מן המשיאין לכהונה והטעם משום שנ' מקרב אחיך תשים עליך מלך, ממובחרין שבאחיך."

"ולכך נתחייבו שונאיהם של ישראל כלייה שהחניפו לאגריפס ואמרו לו אחינו אתה כדאמרינן בסוטה [דף מ"א], וזהו מה שאומר בב"ב [דף נ' ומבואר שם בתו'] בעניין הורדוס שאמר מאן דריש מקרב אחיך תשים עליך מלך רבנן שהרגם מפני שדורשין ממובחרים שבאחיך."