שיחה:חובת עונג שבת
דעת הט"ז[עריכת קוד מקור]
מעיון בדברי הט"ז נראה שאינו חולק על הב"ח רק בהבנת דברי הטור, אלא גם בפירוש דברי ר"ע, כדמוכח בדבריו כמה פעמים. ולשיטתו הגמ' לא איירי כלל באדם שאינו צריך לבריות, ואינו יכול לענג את השבת אא"כ יזדקק להם. ולכן אינם מובנים לי דברי המ"ב בשער הציון (ד), שציין לט"ז עבור ההלכה לגבי אדם שעדיין אינו נצרך לבריות, שאין לו להצטרך לבריות בשביל עונג שבת, שהרי הט"ז לא דיבר בזה כלל. וראה גם ביד אפרים על הגליון לגרא"ז מרגליות, שגם כן פירש דברי הט"ז כדברינו [בעיקר בסוף דבריו שמפרט ג' החלוקות, אין צריך כלל, צריך מעט, ואין לו משלו כלל ומוטל על הצדקה, ולא הזכיר שאין לו כלל וגם אינו מוטל על הצדקה. אמנם מה שכתב 'שזה מקרי השעה דחוקה לו ביותר', ע"כ ט"ס הוא, שהרי הט"ז מפרש שהשעה דחוקה לו אאדם שיש לו מעט וצריך לאחרים, וכגוונא דהטור, כמו שכתב הרב יד אפרים עצמו בחלוקה א]. ואמנם אין סיבה לומר שהט"ז פליג על זה, אבל מ"מ היה לו להשעה"צ לציין למקור שאומר כן במפורש.
גם אינו מובן מה שהקשה בבאור הלכה (ד"ה צריך) שלפי הט"ז אין רבותא, דהא אפילו אין לו כלל ומתפרנס מן הצדקה חייב ליטול לצורך עונג שבת יותר מב' סעודות, לכאורה אינו מובן, שהרי הט"ז ס"ל דבזה באמת פטור מעונג שבת, ורק אם יש לו מעט משלו, חייב בכסא דהרסנא.
א.א 16:42, 12 בינואר 2016 (IST)
דעת הב"ח[עריכת קוד מקור]
בב"ח מוכח שמה שפטר את העניים מסעודה שלישית כמו מכסא דהרסנא, הבין כן מפני שפירש שהתירוץ בגמרא פסחים אליבא דר' חדקא נכון גם אליבא דרבנן, וממילא אין לעני ליטול רק לצורך סעודה ג', אם לא שנוטל כבר, וכמו שכתבו התוס'. אבל לפי מה שכתב המג"א שהרמב"ם סובר שתירוץ הגמרא הוא רק אליבא דרבנן, לכא' אין לפרש בדעתו שלא יטול בשביל סעודה ג', אלא כפשט דבריו שאפילו עני חייב בזה. ומה שאמרה הגמ' בפסחים שדווקא בד' כוסות הוא חייב משום פרסומי ניסא, זה ביחס לתוספת המאכל, שבשבת אינו נוטל כדי להוסיף במאכלו, מה שאי"כ בפסח שבעינן ד' כוסות, אבל סעודה שלישית חייב מדינא.
גם ראיית הב"ח מדברי התוס' אינה מובנת לי כלל, שהרי אמנם תוס' חילקו בין עני שכבר התחיל ליטול לעני שעוד לא התחיל ליטול, אבל לא כתבו שמי שלא התחיל ליטול יהיה פטור מסעודה שלישית, רק שיאכל את של מוצ"ש בשבת ולא יצטרך ליטול, מה שאי"כ מי שכבר התחיל ליטול אין לדרוש ממנו לעשות כן, אלא יטול עוד אחת בשביל סעודה ג'.
ודברי הב"ח בזה קשים לי מנשוא, כי בעקבות דבריו אלה השווה בין כסא דהרסנא לסעודה שלישית, מה שאינו מוכרח כלל כמבואר ברמב"ם. ומתוך זה יצא לו לדרך חדשה גם בהבנת דברי הטור, לפי שפשיטא ליה שמי שכבר נוטל מחוייב גם בעונג שבת [וזה לכא' דלא כפשט ר"ע], והרבה פוסקים נמשכו אחריו, והקשו על הט"ז, וגם המשנ"ב הכריע כמותם, ואני אנה אני בא.
א.א 18:08, 12 בינואר 2016 (IST)
- שוב ראיתי דברי התוס' (בבא בתרא ט ב ד"ה שבת) בשם רשב"א ונתקררה דעתי במקצת, כי שם יש יותר משמעות כדברי הב"ח, אם כי גם שם יש לעיין אם אין לפרש כנ"ל. אבל מ"מ ברמב"ם אינו נראה כן, ומנין לחדש כן להלכה. וגם חידוש הב"ח להשוות בין סעודה ג' לדין כסא דהרסנא, הלא דבר הוא.
א.א 18:05, 13 בינואר 2016 (IST)
ג' סעודות[עריכת קוד מקור]
א.א, למה מחקת מה שהוספתי? צריך עיון (שיחה) 22:27, 28 ביוני 2021 (IDT)
- לא מחקתי. רק תיקנתי את ציון המקור. במקום לכתוב (קי"ח ב'), מקובל באתר לכתוב (קיח ב), בלי התגים. כדאי לשמור על אחידות. א.א (שיחה) 09:45, 29 ביוני 2021 (IDT)
תוקף החיוב[עריכת קוד מקור]
ביחס לתוקף החיוב, ציין הכותב בדעת הפרמ"ג שנוקט שזו מחלוקת. אומנם יעויין בדבריו בסימן רמח ס"ק ו באשל אברהם שם נקט בפשיטות שזו חובה מהתורה כדעת הצמח צדק, (והקשה שם על פי זה על המגן אברהם היאך יציאה לסחורה יכולה לדחות מצווה דאורייתא של עונג), אלא שאח"כ הביא דברי הרמב"ם שלכאורה משמע שהם מדרבנן, ואף אותם פירש שהכוונה חובה דאורייתא אלא שמסור לחכמים לפרשה, יעויין שם. צבי אליעזר (שיחה) 20:27, 8 בנובמבר 2021 (IST)
שם הסוגיה[עריכת קוד מקור]
למה לא "עונג שבת"? מישהו (שיחה) 12:23, 14 בנובמבר 2021 (IST)