טיוטה:אוקמי ואברויי בשביעית

מקורות
משנה:	שביעית ד' ו'
בבלי:	מועד קטן ג' א'
ירושלמי:	שביעית ב' ג'
רמב"ם:	שמיטה ויובל א' י'

שורה אחת המתמצתת במה הולכת לעסוק הסוגיה .

פתיחה

עבודת הקרקע בשביעית נאסרה, בעקבות ניסוחים ודינים בגמרא ראשונים רבים מציעים שמלאכות שנעשות באופן ששומר על האילן חי "מקיימות" אותו מותרות למרות האיסור הכללי על מלאכות.

המקורות התנאיים

במשנה (שביעית ד' ו') ישנו הניסוח הקרוב ביותר לדין אוקמי, יש היתר לקשור אילן שנפשח (לחבוש עץ שנפצע) כך שלא ימות, אבל אין היתר לרפות את הצמח כך שיגדל ומצבו יהיה טוב יותר מאשר קודם הפציעה. רעיון דומה אפשר לראות במשנה (שם ה') - לאחר שקוצצים וחושפים את העץ, אי אפשר לחפות את החלקים המגולים של האילן בעפר (כנראה משום שהוא עוזר לעץ לצמוח בצורה טובה) אבל בכל זאת אפשר לכסות אותם באבנים ובעפר.

המקורות בתלמוד

בתלמוד (בבלי, מועד קטן, ג' א') כתירוץ לסתירה בין שני מקורות תנאיים (הספרא והמכילתא דרשב"י [להפנות בצורה מדויקת]) שאחד מהם מתיר קשקוש בשביעית ואחד מהם אוסר, רב עוקבא בר חמא מסביר שיש שני סוגים של קשקוש, קשקוש שמיועד לסתום סדקים והוא מותר בשביעית וקשקוש שמיועד להצמיח את העץ ולהשביח אותו והוא נאסר.

המקורות הראשיים בסוגיה

רמב"ם יד חזקה הלכות שביעית א י בבלי מועד קטן ג א, עבודה זרה נ ב, ירושלמי שביעית ב ג,

כותרת ראשונה

תמצית המשנה והגמרא

כותרת שניה

דיונים בראשונים

כותרת שלישית

וכן הלאה...

ראו גם

• [סוגיה משיקה לסוגיה זו]
• [עוד סוגיה שקרובה לה בתוכן]

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

• [ התוכן בקישור], באתר (שם האתר)