צורת הפתח בפרצה יותר מעשר ובפרוץ מרובה

האם צורת הפתח מועילה לפרצה יותר מעשר, ולפרוץ מרובה על העומד ובאיזה אופן

מהלך הגמרא

המשנה (עירובין א א) אומרת שאם יש מבוי שהפתח שלו רחב מי' אמות צריך למעטו.
מסביר רש"י על המשנה (עירובין ב א ד"ה והרחב מעשר), שעשר אמות הוא רוחב סתם פתחים, אבל יתר מכאן לא נקרא פתח אל א פרצה, ולכן צריך למעט את רוחב כניסתה ולהעמידו על עשר או פחות.
עוד מוסיפה המשנה לומר שאם יש לו צורת הפתח, אע"פ שהוא רחב מעשר אינו צריך למעט.
בגמרא (יא א) מובא שרב יהודה היה שונה לחייא בר רב בפניו של רב את המשנה, ורב תיקן אותו שצריך לשנות במשנה שצריך למעט, גם כאשר יש צורת הפתח, כיוון שפתח רחב מעשר. כלומר רב חולק על המשנה וסובר, שפירצה שהיא רחבה מעשר לא מועיל לה צורת הפתח, וצריך אף אותה למעט.

דעת רב יוסף

רב יוסף לומד מדברי רב שחצר שרובה פתחים וחלונות, אינה ניתרת בצורת הפתח, כלומר ואסור לטלטל בתוכה כיוון שהפרוץ בה מרובה על העומד. ולומד זאת רב יוףס מדברי רב, שהרי פירצה יותר מעשר אוסר במבוי, ופרוץ מרובה על העומד אוסר בחצר, וכשם שלא מועיל צורת הפתח ביותר מעשר כך לא יועיל צורת הפתח בפרוץ מרובה.
כלומר דעת רב יוסף לומר שאין צורת הפתח מועילה למעט את הפרצות במחיצה שהפרוץ בה מרובה על העומד ולעשותה עומד מרובה על הפרוץ, אלא יש צורך למעט את הפרצות במחיצות ממש.

הגמרא דוחה את דברי רב יוסף ואומרת, שאין ללמוד מפירצה יותר מעשר לדין פרוץ מרובה על העומד, שכן מצאנו שפרוץ מרובה על העומד קל יותר, ולכן אפשר שיועיל בו צורת הפתח גם אם ביותר מעשר אינו מועיל.
והיכן מצאנו שדין פרוץ מרובה על העומד קל מפירצה יותר מעשר - לגבי פסי ביראות, שאומרת המשנה (עירובין ב א) שבשביל עולי רגלים התירו לעשות דיומדין לביראות מארבע רוחות, ואף שהפרוץ שם מרובה על העומד, העמידו הדין על דין תורה והתירו לצורך עולי רגלים. והנה לר' מאיר שם במשנה לא התירו אלא בפירצה עשר, אבל ביותר מעשר צריך לעשות עוד דיומדין, ואף שפרוץ שם מרובה על העומד, מותר. נמצא שפרוץ מרובה על העומד קל יותר מפירצה יותר מעשר, ואם כן נשללו דברי רב יוסף בדעת רב.