תל המתלקט

מקורות
בבלי:	שבת ק א
רמב"ם:	שבת יד טז, יז ד
שולחן ערוך:	אורח חיים שסג לו

האם ובאיזה מצבים תל יכול להיחשב כרשות היחיד או כמחיצה לטלטל בתוכו בשבת.

סוגית הגמרא

הגמרא (שבת ק א) מביאה דברי רב יהודה בשם רב שתל המתלקט עשרה מתוך ארבעה וזרק ונח על גביו חייב. כלומר הוא מהווה רשות היחיד בפני עצמו, ולכן אם זרק מרשות הרבים על גבי התל, שהוא רשות היחיד, חייב.
ומביאה סיוע לדברי רב אלו מברייתא המובאת גם בתוספתא (שבת י ג) שמבוי שברוח אחת שלו ישנו מדרון, בין אם הוא מדרון שיורד לרשות הרבים שהיא נמוכה ממנו, ובין אם הוא עולה לרשות הרבים שהיא גבוהה ממנו, אין אותו המבוי צריך לחי או קורה.

יותר או פחות מארבע אמות

רש"י (ד"ה תל) כותב שאם התל מתלקט לעשרה טפחים ביותר מד' אמות, שאם הוא מתלקט ביותר מד' אמות, הרי הוא כשאר רשות הרבים שניחא תשמישתיה. כלומר, כיוון שהוא מקום ראוי להילוך הרבים אינו יכול להיחשב רשות היחיד אפילו שהוא גבוה י' טפחים.
כן כתבו גם שאר הראשונים, הרשב"א, הריטב"א ועוד.

בחידושים המיוחסים לר"ן (ק א ד"ה תל המתלקט) כותב שדין זה של זרק ונח על גבי התל חייב, הוא דווקא בארבע אמות מצומצמות, שאם הוא יותר מד' אמות ניחא תשמישתיה לרבים (כדברי רש"י), ואם הוא פחות מד' אמות, אין זה רשות היחיד, ואפילו שהוא רחב יותר מארבע בקרקעיתו, כל שהשיפוע של י' טפחים הוא פחות מד' אמות פטור.
דבריו אלו של הר"ן מתכתבים עם דברי הרמב"ם להלן, שמשמע בדבריו שהחיוב הוא על זריקה בכל התל, ולאו דווקא על על גובהו וכפי שיתבאר לקמן.

היכן נחשב רשות היחיד

מדברי רש"י (ד"ה תל המתלקט) מבואר שצריך שהתל יהיה בשיפוע כך שבתוך ארבע אמות יגיע לגובה של עשרה טפחים, ואז רואים כאילו הוא זקוף כולו, ואז הוא נחשב רשות היחיד במקום גובהו.
המהרש"ל למד בדעת רש"י שצריך שבראש התל יהיה ד' על ד' כדי להיחשב רשות היחיד, מלבד הד' אמות של השיפוע. אבל פשט דברי רש"י משמע שאין צריך שיהיה בגובה ארבע אמות.

הרמב"ם (שבת יד טז) ציטט להלכה את דברי רב יהודה בשם רב, וקצת משמע מדבריו שהתל הוי רשות היחיד בכולו, כלומר גם איפה שמתחיל לעלות ולא הגיע לגובה י' טפחים. וכן למד המהרש"ל בדעתו.

אופן חישוב התל

בשו"ת מהרלב"ח (יט) הביא שלוש אפשרויות לחישוב הד' אמות של התל.

האם גם במדרון צריך עשר מתוך ארבע

הגמרא לא ציינה את הגובה הנצרך המדרון שבפתח המבוי כפי שציינה לגבי תל, אך בתוספתא (שבת י ג) מובא השיעור שהזכיר רב לגבי תל, שיהא עשרה טפחים מתוך ארבע אמות.

הרמב"ם (שבת יז ד) שכתב הלכה זו, לא ציין שצריך שהמדרון יהיה עשר בתוך ארבע. ובאמת הראב"ד שם השיג עליו וכתב שהוא דווקא במדרון שמתלקט עשרה מתוך ארבע, שאז הוא נחשב כמחיצה, ושכן מפורש בתוספתא.
כדברי הראב"ד כתב גם הרשב"א (שבת ק א ד"ה הא דקתני) וכתב שכן היא גם דעת הגמרא, אלא שדרכה לקצר. וכן כתב הריטב"א.